אפון קיפח

הדפסה
  Pisum elatius שם מדעי
  Tall Wild Pea Common name
בסאלה בריה, בַּזילָה עַליָה שם ערבי
  بسله بريه أللّغة آلعربيّة
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין

דווח לנו

אפון  קיפח
צילום: © שרה גולד   גליל עליון, 4-2009
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אפון קיפח הוא מטפס עשבוני חד-שנתי מבודר, המגיע לגובה של 2 מ'. העלים מנוצים, עם שניים–שלושה זוגות של עלעלים גדולים, דמויי ביצה, ששפתם תמימה. בבסיס העלה זוג עלי-לוואי גדולים עוד יותר ומשוננים, החובקים את מפרק הגבעול. בקצה ציר העלה מסתעפות קנוקנות, המסייעות לצמח בטיפוס על צמחים אחרים בקרבתו.
אפון קיפח פורח באפריל. הפרחים מרשימים מאוד: הם פרפרניים, גדולים מאוד (עד 3 ס"מ) וססגוניים: המפרש ורוד, ואילו הסירה סגולה – ניגוד יפהפה ובולט למרחוק. הפרחים ערוכים בקבוצות של שלושה עד חמישה בתפרחת, הנישאת על עוקץ ארוך. הפרח מואבק על-ידי דבורים, אך שכיחה גם האבקה עצמית. הפרי הוא תרמיל פחוס.
אפון קיפח גדל בחורשים וכן במשוכות ובצידי-דרכים בארצות מזרח הים התיכון. בארץ הוא גדל בהרים מהשומרון וצפונה, וכן במקורות הירדן.

כל חלקי הצמח הצעירים אכילים, בטעם אפונה רעננה, ואכן הוא קרוב לאפונה התרבותית.
בסוג 7 מינים, 3 גדלים בר בארץ. מרבים לגדל בחקלאות מין תרבותי בשם אפון השדה, שפותח ככל הנראה מן המינים הגדלים בר בארץ. יבולו השנתי בעולם 9,109,000 טון, בישראל 10,500 טון. כן מגדלים אפונה למספוא ירוק לבקר, ולזבל ירוק.
זן בשם אפון הגינה שימש את מנדל לניסוייו הקלאסיים בגנטיקה.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

השם "אפון" נזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של האקדמיה ללשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930), שם מצויין כי הוא היחיד של "אפונים". הצמח "אפונים" נזכר כמה פעמים במשנה, למשל בהקשר של זרעים שאין לזרוע בסמיכות למין אחר מחשש כלאיים: "כָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִים בַּעֲרוּגָה, וְכָל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בַּעֲרוּגָה. חַרְדָּל וַאֲפוּנִים הַשּׁוּפִין, מִין זְרָעִים. אֲפוּנִים הַגַּמְלָנִים, מִין יָרָק" (מסכת כלאיים, פרק ג', משנה ב'). הרמב"ם ואחרים מזהים את האפונים המשנאיים עם החִמְצָה, הצמח ממנו עושים חומוס.
חוקר צמחי המשנה, פרופ' יהודה פליקס, מציין בספרו "הצומח והחי במשנה", כי השם אפון מתאר את הזרע של צמח החמצה שבקצהו בליטה קטנה, מעין אף קטון - "אפון". רק בדורות מאוחרים הלך והתקבע השם אפונים (וגם אפונה) לצמח המוכר לנו כיום בשם זה.
כתב: דרור מלמד


קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים