אלה אטלנטית היא
עץ נשיר-חורף גדול. ה
גזע עבה, קוטרו של עץ מפותח מגיע ל-2.5 מ'. נופו של ה
עץ רחב, עגול–פטרייתי, מגיע לגובה של 15 מ' ולקוטר של 30 מ'. הוא נוטה לגדול בצורת עץ (ולא כקרובו האלה הארצישראלית, הנוטה להתנוון לצורת
שיח כאשר הצמח נפגע). גידולו מהיר, ו
הגזע מתעבה במידה מרשימה תוך שנים לא-רבות. למראה
הגזע יש מפליגים בגילו, אך לא ידוע במחקר על
עצים שגילם עולה על 600 שנה. העלה מורכב–מנוצה ובו 3–5 זוגות עלעלים, ועוד
עלעל בודד בלתי זוגי בקצה. ה
עלעל גלדני, אורכו 2.5–7 ס"מ, שפתו תמימה, קצהו מעוגל. ציר העלה אינו עגול אלא משוטח, עם מלל. בסוף הקיץ מאדימים העלים לקראת השלכת.
העץ מלבלב באביב, וגם אז הופעתו אדומה.
אלה אטלנטית פורחת במרס–אפריל. העץ דו-ביתי. הפרחים ערוכים בתפרחת שהיא
מכבד צפוף. הפרחים קטנים ורבים. ה
עטיף פשוט, גביעי, חסר כותרת. לפרחים הנקביים
גביע עם 3–5 אונות. בפרחים ה
זכריים 3–6 אבקנים. הפרחים מואבקי רוח. הפירות ערוכים ב
אשכולות דלילים, צבעם אדום (פירות ריקים, ללא זרע, גונם מכחיל). הפרי הבודד הוא בית-גלעין חד-זרעי עגול, קוטרו 6–7 מ"מ, והוא אכיל לאחר קלייתו. כן משתמשים בו כתבלין.
אלה אטלנטית גדלה תכופות יחד עם
אלון התבור בתצורת-צומח המכונה בשם "יער-פארק". זה נוף צמחי של עצים דלילים (רק כעשירית מפני השטח מכוסה בצל-עצים), אך כל פרט לעצמו הוא עץ מפואר, מפותח, עם
גזע ברור וצמרת חצי-כדורית. דוגמאות טיפוסיות ידועות ב
יער יהודיה בגולן, בבקעת קדש בגליל, בעמק החולה ובמערבו של הגליל התחתון – לפעמים עם מלווים כגון
לבנה רפואי ו
כליל החורש. העץ נפוץ בארץ בעיקר לאורך פס אלכסוני מצפון-צפון-מזרח לדרום-דרום-מערב, סמוך לקו-המעבר מצומח ימתיכוני לצומח ערבתי. כך היא נמצאת בעמק החולה ב
יער-פארק ימתיכוני שיוצרת חברת אלון תבור, ואילו בהר הנגב – בתחום האירנו-טורני והמדברי – היא גדלה במרומי הרים, בנחלי-אכזב ובסדקי-סלעים. תפוצתה העולמית משתרעת מהרי האטלס במערב (מכאן שם המין) עד מרכז אסיה במזרח.
מהפרי מפיקים שמן לצריכה ביתית, לרפואה ולמאור. מהשרף מכינים טרפנטין לשימוש תעשייתי ורפואי. העצה משמשת לחרטות-עץ (ברגי-עץ ענקיים של בתי בד בגולן עשויים ממנה). העץ יכול לשמש ככנה לאלה אמיתית (שהיא אלת הבוטנה או פיסטוק חלבי).
אלה אטלנטית נפגעת על-ידי הכנימה עפצית וורטהיים (Slavum wertheimae), הגורמת לה לייצר
עפצים בצורת אלמוג-שיח ובגודל אגרוף. צבע ה
עפצים אדום-אלמוג, והוא הופך בהדרגה לחום–שחור. מהעפצים ומהגזע הפיקו חומרי בירוס ושרף לשימוש רפואי.
העץ מוגן על פי חוק.
בסוג 9 מינים, בארץ 3.
כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה
