ימלוח פגום הוא שיח גדול, מסועף וסבוך, ירוק כמעט כל השנה, הגדל בבתי-גידול לחים ומלוחים במדבר. ענפיו שעירים, ארוכים, קשתיים, מסתעפים, מסתיימים בקוץ. העלה מכחיל, בשרני עבה, קירח, ביצי, רוחבו המרבי סמוך לקצהו. קצהו פגום (מפורץ). מערכת השורשים מסועפת, ומגיעה לעומק של 4 מ'. הצמח מגלה הסתגלויות למלח בקרקע.
ימלוח פגום פורח במפוזר במשך תקופה ארוכה, בעיקר באביב, אפריל–מאי. הפרחים לבנים, ערוכים בתפרחות דלילות. קוטר הפרח 5–10 מ"מ, והוא מזכיר פרחים של קרובו הזוגן. לפרח 5 עלי גביע קצרים, 5 עלי כותרת שעירים, 10 אבקנים. הפרי הוא בית-גלעין ביצי אדום-כתום לוהט, מתוק, נאכל על-ידי ציפורים ובני-אדם.
ימלוח פגום גדל בבתי גידול לחים בקרקע מלוחה במדבר. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות יבשים בצפון אפריקה ובדרום-מערב אסיה.
משרה מהעלים משמשת ברפואה העממית לטיפול בכאב שיניים, בעקיצות ובפגעים בעור. מן העלים הפיקו אפר ששימש כחומר-גלם לייצור ביתי של סבון-כביסה.
תפוצתו העולמית משתרעת באזורים מדבריים נרחבים בצפון אפריקה ומזרחה ובמערב אסיה.
בסוג 4 מינים. מין נוסף, ימלוח תמים, התגלה לאחרונה בעבר הירדן המזרחי, ושרידים שלו נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות לחופי הכנרת באתר מלפני 19,000 שנה, הוגדרו בידי פרופ' מרדכי כסלו.
הסוג נחשב בעבר ככלול במשפחת הזוגניים, כיום הוא נחשב למשפחה בפני עצמה, ימלוחיים.
כתב מייק לבנה