דיקרנלה רבת-אנפין

הדפסה
  Dicranella varia שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

דיקרנלה  רבת-אנפין
צילום: © דרור מלמד   יער אילנות , 3-2019
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים

דיקרנלה רבת-אנפין היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Dicranaceae. זהו טחב קטנטן ועדין, גובהו עד  1ס"מ, יוצר כריות דמויות מדשאות זעירות, ירוקות-בהירות, משייות. הגמטופיט ירוק-בהיר עד צהבהב. הגבעולים זקופים, בדרך-כלל אינם מסועפים, אך יש והם מזלגיים. העלים אשונים, זקופים-מפושקים, או שהם דמויי-מגל - מקושתים קמעה, נוטים מעט לצד אחד, בעיקר כשהם יבשים. הטרפים איזמלניים, מצטררים בהדרגה  לכדי קצה מרצעני ארוך וצר, מכופל, לעתים קהה ובדרך-כלל חד. עורק האמצע נמשך עד לקצה, אך אינו תמיד ניכר. רוחב עורק האמצע משתנה ובפרטים הגדלים בישראל הוא רחב יחסית, סמוך לבסיס העלה ומגיע לכדי רבע עד שליש הטרף, אך כמעט ואינו ניכר.
אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי" כזה בטחבים נקרא: dioicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג ביצנית, א-סימטרית, זקופה עד נטויה-אופקית, נישאת על זיף זקוף, אדום, לעתים צהוב. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור גס וחסון. פי-המנבג (peristome) מפותח, גדול באופן לא פרופורציונאלי לקופסית, עשוי טבעת שיניים אחת (haplolepidous), בת 16 שיניים שטוחות, שסועות עד כדי שליש מאורכן, אדומות, ניכרות היטב בפי-המנבג, לאחר נשירת המכסה.
דיקרנלה רבת-אנפין, כשמה כן היא - בפרטים שונים ובאזורים שונים מוצאים הבדלים במבנה העלים ובקופסית המנבג. על סמך מספר הבדלים, המתאימים ברובם לצמחים הגדלים בישראל, היו שהפרידו מהמין דיקרנלה רבת אנפין, הגדלה בעיקר בארצות צפוניות, מין דומה מאוד - דיקרנלה על-שם הַאוּ (Diceranella howei), הגדל באגן הים-התיכון וכך גם הובא בפלורה פלסטינה. ההבדלים העיקריים בין המינים (ראו מקור 1 למטה):
- עורק האמצע - במין דיקרנלה רבת-אנפין הינו צר ואינו עולה על חמישית מרוחב הטרף, ניכר ונמשך לאורך כל הטרף ובמין דיקרנלה הַאוּ ניכר רק בבסיס העלה ומגיע, כאמור, עד לשליש מרוחב הטרף
- הטרף עשוי שכבת תאים אחת במין דיקרנלה רבת-אנפין  ושתי שכבות תאים במין דיקרנלה הַאוּ
- שולי העלים גלולים לכל אורך הטרף במין דיקרנלה רבת-אנפין ורק לאורך חלק מהטרף בדיקרנלה הַאוּ
- לתאי השכבה החיצונית של קופסית המנבג גבולות ישרים בדיקרנלה רבת-אנפין ומעט גליים בדיקרנלה הַאוּ 
חוקרים שונים ציינו כי בין המינים קיימות צורות מעבר, בהן הסימנים המבדילים חלקיים. כיום מקובל להכליל את המין דיקרנלה הַאוּ במין דיקרנלה רבת-אנפין ולפיכך בחרנו לשייך כאן את הצמחים הגדלים בישראל לפי הנהוג ברשימות הטקסונומיות העדכניות.
לדיקרנלה רבת אנפין עלים המזכירים את אלה של מין נדיר בישראל וממשפחה אחרת (Bryaceae) - לפטובריום אגסי  (Leptobryum pyriforme) - לשניהם עלים צרים-מרצעניים. ניתן בנקל להבדיל בין הסוגים על פי צורת המנבגים, אשר בלפטובריום הינם דמויי-אגס ונטויים מטה. כאשר לא מצויים מנבגים, האבחנה קשה ונעשית בעזרת מיקרוסקופ על-פי צורתם של תאי בסיס-הטרף שבדיקרנלה הם מרובעים ובלפטובריום הם מלבניים-מוארכים.
דיקרנלה רבת-אנפין נפוצה מאוד בישראל בכל גלילות מרכז הארץ וצפונה. בית גידולה קרקעות סידניות וחרסיתיות, במקומות פתוחים ומופרעים, תעלות בצדי דרכים, לעתים-קרובות במקומות לחים, או ליד מים זורמים. תפוצתה העולמית משתרעת בדרום-מערב אסיה, אגן הים התיכון, צפון אפריקה, אירופה ואמריקה.
דיקרנלה רבת-אנפין תוארה בשנת 1856 על-ידי הבוטנאי והבריולוג (חוקר הטחבים) הצרפתי שימפר (Wilhelm Philippe Schimper, 1808-1880).  למעשה, תואר המין לראשונה על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), ששייכו לסוג Dicranum (כ-Dicranum varium). הדוויג נחשב כ"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים"). שם הסוג, Dicranella, הקטנה של השם Dicranum, הסוג ממנו הופרד, מיוונית: dicranon - "קילשון", "מזלג בעל 2 שיניים", מאזכר את שיני פי המנבג המחולקות, כל אחת, לשתי אונות. שמו המדעי של המין, varia - "משתנית", רבת-צורות", נטבע על-ידי הדוויג (בלשון זכר: varium), משום שעלי הטחב "פונים לכיוונים שונים". שמו העברי של המין, בהתאמה, אינו רשמי.
את המין דיקרנלה הַאוּ (Diceranella howei) תיארו בשנת 1893 צמד הבריולוגים הצרפתיים, רנו (Ferdinand Francois Gabriel Renaud, 1837-1910) וקרדו (Jules Cardot, 1860-1934), האחרון נחשב בשעתו כמומחה מוביל לטחבי אנטארקטיקה. הם קראו את המין לכבודו של הבוטנאי האמריקני הַאוּ (Marshall Avery Howe, 1867-1936), מומחה לחקר טחבי כבד ואצות ומנהל הגנים הבוטניים של ניו-יורק, בשעתו.
בסוג דיקרנלה קרוב ל-250 מינים, דיקרנלה רבת-אנפין היא המין היחיד שנאסף בישראל. יצויין כי מחברות הפלורה פלסטינה מציינות כי ייתכן ושני המינים, דיקרנלה רבת-אנפין ודיקרנלה האו (לרואים בהם מינים נפרדים), נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד

1. Crundwell, A.C. & Nyholm, E. 1977. Dicranella howei Ren. & Card. and its relationship to D. varia (Hedw.) Schimp. Lindbergia, 4: 35-38


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים