להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
אורתוטריכום גמוד הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Orthotrichaceae. כשמו כן הוא, טחב זעיר, גובהו עד כחצי סנטימטר, גדל על גזעי וענפי עצים, יוצר כריות קטנות. הגמטופיט ירוק-חיוור עד ירוק-כהה. הגבעולים בודדים, או מתפצלים לענפי משנה. העלים אשונים, ביובש הם כמעט זקופים, בלחות הם נפרשים ומתפשקים. הטרפים איזמלניים-ביצניים, מתחדדים לקראת קצותיהם, לעתים הקצה משונן בעדינות. להבדיל מהמין המצוי יותר בישראל והדומה לו מאוד, אורתוטריכום שקוף, באורתוטריכום גמוד הטרפים חסרי מלען שקוף וזהו סימן שדה טוב לזיהוי המין. עורק האמצע (costa) נמשך עד לקצה הטרף ומסתיים לפני בסיס המלען. שולי העלים תמימים, גלולים מטה. על פני העלים מצויים לעתים ניצני ריבוי וגטטיביים (gemmae), חוטיים, זעירים, שניתן להבחין בהם בהגדלה במיקרוסקופ. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט (מערך מעין "חד-ביתי" כזה בטחבים נקרא: autoicous), כשהם מסודרים זה בצד זה על גבעולון משותף (מערך הקרוי: gonioautoicous). המנבגים מרובים. המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית-רחבה עד ביצנית, צהבהבה-חומה, זקופה, בולטת אך מעט מעל גובה פני העלים. בהתייבשה היא מקבלת צורה של גליל צר, מוצר מתחת לשפת פי המנבג, לאורכו עוברות 8 צלעות חומות-כהות. קופסית המנבג נישאת על זיף (seta) קצרצר, אורכו אינו עולה על חצי מילימטר. המצנפת (calyptra) חרוטית-מוארכת, שעירה בדלילות, לעתים כמעט קירחת, מכסה לגמרי את קופסית המנבג, לאורכה ניכרות צלעות עדינות. קצה המצנפת מחודד, לעתים כהה. המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נושרת המצנפת מבלי שהיא נבקעת (מצנפת "צנופה", mitrate, להבדיל ממצנפת "כבונה", cucullate, הנבקעת בסדק יחיד) וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-פטמה, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) כפול, שבו שתי טבעות בנות 8 שיניים כל אחת, הפנימית שבהן אינה מפותחת.
תקופת הצמיחה של אורתוטריכום גמוד נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (אפריל), המנבגים מופיעים בחודש פברואר.
אורתוטריכום גמוד מצוי פה ושם בישראל, בצפון הארץ ובשומרון. בית גידולו גזעי וענפי עצים, בעיקר של זית אירופי. תפוצתו העולמית רחבה ומשתרעת במרכז ודרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, אפריקה, וצפון אמריקה.
אורתוטריכום גמוד תואר בשנת 1801, על-ידי הבוטנאי השוודי שוורץ (Olof Peter Swartz,1760-1818), שחקר את הטקסונומיה של הצמחים חסרי הזרע.
שם הסוג, Orthotrichum, מיוונית: ortho - "ישר", trichos - "שערה", מאזכר את השערות הזקופות על פני המצנפת ברוב מיני הסוג. שמו המדעי של המין, pumilum, מלטינית: "זעיר", "גמדי". שמו העברי של המין אינו רשמי.
בסוג אורתוטריכום 85 מינים, 5 מהם נאספו בישראל.
לאחרונה עבר הסוג אורתוטריכום רוויזיה ומיני הסוג הופרדו לשני סוגים, על פי המבנה האנטומי של הפיוניות הזרועות על-פני קופסית המנבג. באחדים מן המינים הפיוניות שקועות ברקמת הקופסית ונראות בהגדלה מיקרוסקופית כשקערוריות - אלה נותרו בסוג אורתוטריכום. במינים אחרים פיוניות הקופסית שטחיות, בגובה שאר הרקמה - מינים אלה הופרדו לסוג חדש – לווינסקיה.(Lewinskya) במאמר שעסק בהפרדת המינים1 נרשמו בסוג לווינסקיה יותר מ-65 מינים ובסוג אורתוטריכום 95 מינים, אולם יתכן שברשימתם שמות נרדפים שכן ברשימות טקסונומיות קודמות נרשמו בסוג אורתוטריכום (שכלל את שני הסוגים טרם הפרדתם) רק 85 מינים מוסכמים. בישראל נאספו 3 מיני אורתוטריכום ו-3 מיני לווינסקיה. לפרטים נוספים - ראה תיאור מיני הלווינסקיה שבאתר זה.
כתב: דרור מלמד
1Lara et al. (2016). Lewinskya, a new genus to accommodate the phaneroporous and monoicous taxa of Orthotrichum (Bryophyta, Orthotrichaceae). Cryptogamie, Bryologie, 37 (4): 361-382