חבליל יפהפה

הדפסה
  Funaria pulchella שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

חבליל  יפהפה
צילום: © דרור מלמד   קירות הכורכר, בכביש החוף, סמוך למושב דור, 3-2017
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

חבליל יפהפה הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת החבליליים (Funariaceae). הגמטופיט בינוני בגודלו, ירוק חיוור עד ירוק-צהבהב, גדל בצברים קטנים. העלים ביצניים, מצטררים בקצותם בבת-אחת לחוד קצר. עורק האמצע מסתיים כשליש לפני קצה העלה. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), עשויים קופסית (capsule) אגסית, נטויה עד כמעט אופקית, לא סימטרית, הנפתחת במכסה (operculum) דמוי-פטמה צהבהבה, שוליו אדמדמים. עם ההבשלה והתייבשות הקופסית, היא מאדימה וצווארה נחרש תלמים. פי-המנבג (peristome) מפותח, ממוקם מעט מתחת לפתח הקופסית, כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים הניכרות בהגדלה ובטבעת הפנימית (endostome) 16 שיניים קצרות, הערוכות בין שיני האקזוסטום, ללא ממברנת בסיס (basal membrane), המצויה בסוגי טחבים אחדים. הקופסית נישאת על זיף (seta) זקוף, צהוב-אדמדם, המסתלסל עם התייבשות הטחב. המצנפת (calyptra) דמויית-מקור ארוך, נפוחה בבסיסה, הנבקע בסדק יחיד טרם נשירתה (מצנפת "כבונה", cucullate).
חבליל יפהפה צומח משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים ניתן למצוא בחודשים פברואר-מרץ. בית גידולו סלעי חול, גיר ובזלת, כתלים וגדות נחלים. הוא נפוץ בישראל מצפון הנגב ועד לגולן. תפוצתו העולמית קוסמופוליטית.
חבליל יפהפה תואר בשנת 1884 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) הצרפתי פיליבר (Henri Filibert, 1822-1901).
שם הסוג, Funaria, מלטינית: funis - "טבור", aris - "דמוי", לאמור: "דמוי חבל-טבור", מאזכר את הזיף העדין, המסתלסל ונשזר, במין הנפוץ חבליל מצוי (Funaria hygrometrica). את שם הסוג העברי, חבליל, טבע חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שלצד עבודתו כרוקח, עסק רבות באיסוף וחקר הטחבים וספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל. שמו המדעי של המין, pulchella, מלטינית - "יפהפיה" (בהטיית נקבה, על פי שמו המדעי של הסוג - פונריה) וכך גם השם העברי, שאינו רשמי (בהטייתו לזכר, על פי שמו העברי של הסוג - חבליל).
בסוג חבליל כ-110 מינים, בישראל גדלים 4 מינים.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע


קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים