סינטריכיה בכורה

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

סינטריכיה בכורה היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט ולא בצידיהם), המשתייך למשפחת Pottiaceae. זהו טחב בינוני עד גדול, חסון וניכר, גובהו 5-2 ס"מ, היוצר משטחים צפופים ירוקים כהים עד חומים-אדמדמים, ניכרים בזיפי עלים מכסיפים. הגבעולים מסתעפים לענפים. העלים היבשים מפותלים ומסולסלים, הדוקים לגבעול, בהירטבם הם נפרשים. הטרפים לשוניים, או דמויי-מרית, מוארכים,  קצותיהם קהים-מעוגלים, לעתים-קרובות שוליהם גלולים הדוקים כלפי מטה ופני הטרף מתקפלים מעלה. עורק האמצע (costa)  אשון, מסתיים בזיף ארוך ("מלען"), לבנבן-מכסיף, משונן עדינות, עתים נוטה אלכסונית, אורכו יותר ממחצית הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט (מערך מעין "חד-ביתי" כזה בטחביים נקרא: autoicous), בצברים מעורבים (synoicous).

מנבגי הסוג סינטריכיה הם סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי") - נפתחים במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית, זקופה, נישאת על זיף (seta) זקוף, אדמדם-חום. המצנפת (calyptra) קרומית חרוטית. היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה.  זיף המנבג הדיפלואידי מבקע את רקמת הארכגון ונושא אותה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בבסיסה, נושרת וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-מקור, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) חרוטי, עשוי קרום-בסיס (basal membrane) משובץ, המתחלק ל- 32 שיניים נימיות, כתומות-חיוורות, מפותלות כסליל.
תקופת צמיחתה של סינטריכיה בכורה נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (אפריל), המנבגים מופיעים בחורף.
סינטריכיה בכורה מזדמנת עד מצויה בישראל. גדלה בצפון הארץ, בהרי-יהודה ובשומרון. בית גידולה כיסי קרקע, על סלעים וגזעי עצים. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית.
סינטריכיה בכורה נבדלת מקרובתה, סינטריכיית ההר (S. montana), הגדלה בבתי-גידול דומים, בכך שהעלים בסינטריכיית ההר מוצרים באמצעם וכן קיימים הבדלים מיקרוסקופיים באורך התאים שבקצות העלים.
המין סינטריכיה בכורה תואר בשנת 1859 על-ידי הרוקח והבריולוג (חוקר הטחבים) האנגלי מיטן (William Mitten, 1819-1906), הנחשב לבריולוג הבכיר במחצית הראשונה של המאה ה-19. למעשה תואר המין לראשונה בשנת 1838 על-ידי הבוטנאי האיטלקי דה נוטריס (Giuseppe De Notaris, 1805-1877), ששייכו לסוג סלולית (Tortula). אכן, בפלורה פלסטינה מופיע מין זה כ-Tortula princeps. כיום מקובל כי שני הסוגים הקרובים, סלולית וסינטריכיה, הם קבוצות אבולוציוניות שונות, כאשר הסוג סינטריכיה הוא למעשה קבוצה חד-שושלתית (מונופילטית, monophyletic), שהתפצלה מן הסוג סלולית ונבדלת ממנו במאפייני תאי העלים והיעדר שכבת אפידרמיס בעורק האמצע, בצדו התחתון של העלה.
שמו המדעי של הסוג, Synthrichia, מיוונית: syn - "מאוגד", "מאוחד", trichos - "שערה", לאמור: "אגודת שערות", מאזכר את שיני פי-המנבג הנימיות-מסולסלות, המאוגדות בקרום-הבסיס. שם המין, princeps  - מלטינית "ראש וראשון", "מורם מעם", על שום מראהו החסון של הטחב. השם העברי מוצע כאן ואינו רשמי (בחרנו בהטיה "בכורה" ולא "בכירה", בשל כפל המשמעות של המינוח האחרון, הכולל גם "מבכיר" - ממהר להבשיל).
בסוג סינטריכיה קרוב ל-115 מינים, בישראל נאספו 8 מינים, כולם מופיעים בפלורה פלסטינה כשייכים לסוג סלולית. לאחר הפרדת הסוגים, נותרו בסוג סלולית 9 מינים שנאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד