טובענית העוקצים

הדפסה
  Callitriche brutia שם מדעי
לחכיים
Plantaginaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

דווח לנו

טובענית  העוקצים
צילום: © דרור מלמד   צורימן, רמת-הגולן, אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

טובענית העוקצים הינה צמח מים עשבוני, זעיר ועדין, רב-שנתי, קירח. הגבעולים משרישים ממפרקיהם ועשויים להגיע לאורך של כ-20 ס"מ. הצמח גדל בשלוליות ומקווי-מים רדודים ועליו העליונים צפים על פני המים כשושנת. בהתייבשות גוף המים מסוגל הצמח לשגשג, כל עוד הקרקע לחה. העלים נגדיים, פשוטים. לעתים ניכרים שני טיפוסי עלים לאורך הגבעול: העלים התחתונים סרגליים והעליונים דמויי-מרית, מעוגלים בקצותיהם ומצטררים לקראת בסיסם למעין פטוטרת מדומה. לאורך הטרפים עוברים 3-1 עורקים. הצמח חד-ביתי - פרט יחיד נושא פרחים חד-מיניים, זכריים ונקביים, נישאים על עוקצים, היוצאים מחיקי עלים, לאורך הגבעול.
הפרחים חסרי עטיף. בפרחים הזכריים אבקן יחיד, שלו זיר ארוך, הנושא מאבק בן 4 לשכות. בפרחים הנקביים שחלה, עשויה מ-2 עלי-שחלה ומחולקת על-ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות, שבכל אחת ביצית יחידה. מכל עלה-שחלה עולה עמוד-עלי ארוך, המסתיים בצלקת נימית ונושר עם הבשלת הפרי. הפרי מפרדת כדורית, זעירה, קוטרה כ-2 מ"מ, עשויה 4 פרודות חד-זרעיות, שוליהן מעוטרות בכנף צרה. הפירות נישאים על עוקץ ניכר, אורכו 1-0.5 ס"מ, המתכופף לעתים קרובות וטומן את הפרי בקרקע, שם הוא מבשיל. למרות שמו העברי, זהו אינו מין הטובענית היחיד הגדל בישראל שפריו נישא על עוקץ.
טובענית העוקצים פורחת באביב. בית גידולה שלוליות חורף, מסילים ומקווי מים עונתיים בגליל העליון ובגולן. היא נדירה בישראל ונמצאת בסכנת הכחדה (מין "אדום"), עקב הרס מקווי מים עונתיים בגלילות בהן הייתה מצויה בעבר. תפוצתה העולמית באגן הים-התיכון ובאירופה.
טובענית העוקצים תוארה בשנת 1826 ע"י הבוטנאי האיטלקי פטגנה (Vincenzo Petagna, 1734-1810). שם המין המדעי הנזכר בפלורה פלסטינה, Callitriche pedunculata, נחשב כיום שם נרדף (synonym) והשם העדכני המקובל הוא C. brutia, על שם האזור שממנו נאספה ותוארה לראשונה - חבל Bruttium שבדרום איטליה (נקרא כיום Calabria).
שם הסוג המדעי, Callitriche, מיוונית: kalli - "יפה", thrichos - "שיער", לאמור: "שיער יפה", ניתן ע"י הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), אשר עשה שימוש בשם קדום לצמח אחר, ששימש להכנת צבע לשיער, כדי לאזכר את הגבעולים העדינים והמסועפים, דמויי השיער של מיני הסוג טובענית. השם העברי, טובענית, נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. לפני-כן, הוצע השם "כוכב-המים" ע"י פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי) במילון "ילקוט הצמחים" שערכו, בשנת תר"ץ (1930) וזאת על פי השם האנגלי של הסוג - Water Starwort. השם "טובענית העוקצים", אף כי הוא מופיע בכרך האיורים השני של הפלורה פלסטינה, משום מה לא נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).

 
כתב: דרור מלמד






מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים