מין זה שייך לסוג גדול ומגוון במשפחת במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים.
עליו תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
התפרחות לרוב קרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
התרמיל כלוא בגביע, אינו נפתח, מספר זרעיו מועט. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ כשהוא נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק (ר' ערך שברק) בעלים ובאבקנים: עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, בעוד שבשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
התלתן הכוכבני הוא מין חד-שנתי של תלתן שפירותיו ציוריים, אכן נראים ככוכבים. קל לזהותו לפי פריו יותר מאשר לפי פרחיו. הצמח שעיר, שערותיו מפושקות. העלעל דמוי לב בראשו, בסיסו יתדי, שפתו תמימה. עלי הלואי, בניגוד לרוב מיני התלתן, רחבים, דמויי עלעל, מעורקים בצפיפות ומשוננים חדות.
פורח מפברואר ועד אפריל. הכותרת לבנה או ורודה, קצרה מהגביע לרוב. הפרח חסר ריח, אורכו 17 מ"מ. לוע הגביע הבשל סתום בצמר לבן. הגביע הבשל דמוי כוכב ממש. הגביע מכוסה בשערות זיפניות ארוכות הפונות מעלה. לאחר ההפצה מסייעות שערות אלה להתחפרות של הזרעים שחדרו לסדקי קרקע, כמו בשיבולת שועל, בשעורה ובמקור חסידה.
שכיח מאוד בכל אזורי הארץ פרט למדבר הקיצוני.
כתב מייק לבנה