גומא צהבהב הוא צמח עשבוני חד-שנתי, לעתים מתקיים מספר שנים, מסועף מבסיסו, גובהו 30-5 ס"מ ולו ציצת שורשים. לגבעוליו העדינים והזקופים שלשה מקצועות (משולשים בחתך רוחב) ובבסיסם 3-2 עלים שטוחים.
התפרחת דמוית קרקפת או סוכך שאורך קרנותיו עד 2 ס"מ, לעתים מתפצלות חלק מהקרניים ואז הן ארוכות יותר ויוצרות תפרחת של סוכך מורכב. בבסיס הסוכך 3 חפים דמויי עלים, אורכם אינו אחיד, אחד מהם ארוך באופן ניכר מהתפרחת. בכל קרקפת יושבות לפחות 2 שיבוליות, לרוב מספרן רב יותר, איזמלניות-מחודדות, פחוסות, מכילות מספר רב של פרחים רעופים בצפיפות. סימן ההיכר של גומא צהבהב, אשר הקנה למין את שמו, הוא צבען הצהוב-חיוור של השיבוליות בעת הפריחה, ההולך ומתכהה עם ההבשלה (גם השם המדעי, flavescens, מלטינית: צהוב-חיוור). הגלומות ביצניות, קהות. לפרחים 3 אבקנים ו-2 צלקות. הפרי אגוזית חד-זרעית חומה, אורכה כשליש עד מחצית הגלומה, עגלגלה-ביצנית, פחוסה משני צידיה, צידה החד פונה אל ציר התפרחת וצידה הכד מסתיים במקור קצר שבקצהו ניתן להבחין לעתים בעמודי העלי המתייבשים.
גומא צהבהב פורח בקיץ. הוא נדיר בישראל וגדל בפלגים זורמים ובקרקעות ביצתיות בבקעת החולה ובגולן. תפוצתו העולמית משתרעת על פני המזרח-התיכון, אסיה, צפון-אפריקה, אירופה וצפון אמריקה. הוא נאסף גם באוסטרליה אבל ככל הנראה הוא צמח פולש ביבשת זו.
עד לאחרונה שוייך המין לסוג גומא, Cyperus, על פי הגדרתו בשנת 1753 על-ידי אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), אולם מיון מחדש, המבוסס על הבדלים מולקולאריים ומורפולוגיה של עמוד העלי במיני הגומא השונים, מחלק את הסוג גומא לסוג נוסף - Pycreus, סירוס אותיות שם הסוג האחר - Cyperus, ששימש לתיאור מיני צמחי ביצה שונים ביוונית עתיקה. לסוג Pycreus עמוד עלי כפול, פחוס מצדדיו (על הטקסונומיה החדשה ראה קישור משמאל). עם סוג חדש זה נמנים בארץ גם המינים הנדירים גומא כדורי וגומא רב-שיבוליות. המין תואר לראשונה בשנת 1830 בשמו המדעי המקובל כיום ע"י רוב הרשימות הטקסונומיות המובילות, Pycreus flavescens, ע"י צמד הבוטנאים, הגרמני רייכנבאך (Heinrich Gottlieb Ludwig Reichenbach, 1793-1879) וחוקר הטבע והאנטומולוג הצרפתי פליסו מבובואה (Ambroise Marie François Joseph Palisot, Baron de Beauvois, 1752-1820).
שם הסוג העברי, גומא, נזכר לראשונה בספר שמות, בו מסופר על "תיבת גומא" שבה הצפינה יוכבד אם משה את בנה בסוף על שפת היאור וכן הוא נזכר בספרי הנביאים והכתובים, במשנה ובתלמוד (ראה משמאל). כשם בוטני רשמי נזכר "גֹמא" לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של ועד הלשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930), אך הוא מוגבל למין גומא הפפירוס בלבד ומובא שם עם שמות נרדפים שונים למין זה: אֵבֶה, אָחוּ, אֻרְבָּן, גֻּמִי. רק בשנת 1946 נתקבל השם "גֹמא" כשם הסוג, כמופיע במילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית, שיצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית בארץ-ישראל, ירושלים תש"ו (1946). שם המין "גומא צהבהב" מובא בכרך הרביעי של ה"פלורה פלשתינה" שנכתב ע"י פרופ' נעמי פיינברון-דותן ויצא לאור בשנת 1986 והוא נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
הסוג גומא מונה יותר מ-800 מינים ברחבי העולם. בסוג Pycreus יותר מ-110 מינים ובסוג Cyperus יותר מ-700 מינים. בישראל נאספו 25 מינים, מהם 9 מינים נדירים, שמתוכם 7 נכללו ברשימת הצמחים האדומים שבסכנת הכחדה, בהם שני מינים שנכחדו מישראל.
כתב: דרור מלמד