אחירותם החורש

הדפסה
  Spartium junceum שם מדעי
  Spanish Broom, Rush Broom Common name
שיח, ואזאל שם ערבי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן רעיל

אחירותם החורש
צילום: © גדי שאנן  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אחירותם החורש הוא שיח מסועף וסבוך, גובהו 1–2 מ', לעיתים אף עד 4 מ'. ענפיו (גזעיו) אפורים, מחוספסים קמעא. הגבעולים הצעירים רותמיים: ירוקים, חלקים, ולאורכם נמשכים חריצים. בתוך חריצים אלה ממוקמות פיוניות, מוגנות בפני התאדות נמרצת מדי. העלה קצר-חיים, מופיע באביב ונושר במהרה. הוא תמים, דמוי איזמל, אורכו 20–40 מ"מ, גונו מכסיף בגלל כסות של שערות דלילות ורכות.
אחירותם החורש פורח כולו בבת אחת בפריחה עשירה באביב ותחילת הקיץ. הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית אשכול ובה 10–30 פרחים. הפרח פרפרני, צהוב לימוני, ריחני, גדול (2–3 ס"מ). הגביע קרומי. המפרש רחב ובולט. 10 אבקנים, זיריהם מאוחים. השחלה עילית. לחיצה על בסיס הסירה גורמת לשחרור האבקנים על-ידי קריעת האיחוי בין שני עלי הכותרת המרכיבים את הסירה. נוצר מעין פיצוץ, והאבקה מתפזרת בצורת ענן צהוב קטן. הפרח מואבק על-ידי דבורים גדולות כדבורת העץ. הפרי הוא תרמיל מוארך ופחוס, אורכו 4–7 ס"מ, והוא מכיל זרעים רבים. עם הבשלת הפרי משתנה צבע התרמיל לחום כהה. הזרעים מופצים כאשר התרמיל נפתח פתאומית לשתי קשוות מסתלסלות, והזרעים נזרקים לסביבה.
אחירותם החורש הוא צמח מוגן. הוא נפוץ בחורש הימתיכוני בצפון הארץ, משתלט במקומות פגועים מדחפור או משריפה, וכן נשתל בגינות ובצידי כבישים כשיח לנוי. תפוצתו העולמית ימתיכונית.
הזרעים, העלים והגבעולים מכילים חומרים רעילים. אכילת חלקי הצמח עלולה לגרום לחולשה, לשינויים בדופק הלב, לירידה בלחץ הדם ולקוצר נשימה.
כתבה ערגה אלוני

על-פי מחקריה של גילה אלון:
לאחירותם פרחים רבים, עד 25 פרחים לענף. עונת הפריחה של האחירותם תחילתה בסוף אפריל וסיומה בנובמבר. התחרות של אחירותם על המאביקים קטנה יחסית היות שהפריחה בצמח זה חלה אחרי גלי הפריחה הגדולים באביב. על אף הפריחה המרהיבה חרקים כמעט שאינם מבקרים את האחירותם.
כבשאר הפרפרניים, האבקנים והעלי חבויים בתוך הסירה. מנגנון ההאבקה באחירותם שייך לטיפוס ההתפוצצות. כאשר חרק כבד מספיק לוחץ על בסיס הפרח, נפתחת הסירה בבת-אחת, האבקנים והעלי פורצים החוצה והאבקה מתפזרת באוויר כענן צהוב אך אינה מהווה גמול לחרק. פרחי האחירותם גם אינם מכילים צוף.
נמצא שפוריות השיחים נמוכה מאוד ורק פרחים מועטים יוצרים פירות, היות ואין סינכרוניזציה בין מוכנות הצלקת להפריה לבין הבשלת גרגרי האבקה. הנוזל הצלקתי מופרש עוד בניצן, אך גרגרי האבקה אינם בשלים לנבוט בשלב זה. כאשר גרגרי האבקה כבר מוכנים לנביטה בפרח שכמעט פתוח, הצלקת יבשה, ורק פגיעה מכנית בה שנעשית בטבע ע"י שפשופה בבטן החרק גורמת ליציאה מחודשת של הנוזל הצלקתי (נוזל הכולל חומרים שומניים וחלבונים עם מעט פוליסכרידים) אל השטח הרצפטיבי הקולט את גרגרי האבקה.
אחוז גרגרי האבקה הנובטים על צלקות הפרחים קטן ביותר ויצירת הפירות המועטה קשורה במיעוט הפרחים המופרים. מספר החרקים המבקרים את פרחי האחירותם זעום ביותר, למרות שפרחיו בולטים וריחניים. באותם מקרים בהם נצפו חרקים מאביקים, החרק שהפעיל את מנגנון ההאבקה שפשף את הצלקת בבטנו. חיקוי ניסויי של פעולת החרקים ע"י שפשוף הצלקת, העלה את אחוז הפוריות.
באחירותם נמצאה בעת ובעונה אחת האבקה עצמית יחד עם האבקה זרה, כלומר הגורם המגביל את ההאבקה העצמית אינו הפעלה או אי הפעלה של מנגנון ההאבקה אלא חוסר סינכרונזציה בין הבשלת הצלקת להבשלת גרגרי האבקה.


מקורות מידע

זהירות!
הזרעים העלים והגבעולים מכילים חומרים רעילים מסוג הגליקוזידים ואלקלואידים, אשר החשוב שבהם הוא הלופינידין, המצוי גם בצמחי התורמוס. אכילת זרעים או חלקי הצמח עלולה לגרום לחולשה, לשינויים בדופק הלב, לירידה בלחץ הדם, לקוצר נשימה ואף לחנק.

מידע גנני
צריכת מים - לאחר התבססותו לא נדרשת לו תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים:           שפלה, חוף, הר, בקעה,
צורת חיים:      שיח
קצב צמיחה:   מהיר
גובה (מ'):      3.00
קוטר (מ'):     2.50
אברים דקורטיביים: פרחים, ענפים
שימוש מומלץ:  שיח פורח, שיחייה, רקע למסלעה, מכלים, גינות גג, צדי דרכים
עמידות לתנאי קרקע קשים לגיר ויובש
תנאי הארה:         שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף:  ענפים רותמיים, מזריע עצמו
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות


 
גינון חסכוני בצמחי בר