לחך שסוע הוא צמח חד שנתי, שעיר, חסר גבעול ראשי. בבסיסו שושנת עלים חלקם צמודים לקרקע וחלקם נטויים. מופע העלים תלוי בתנאי בית הגידול, לעתים העלים ארוכים ודקים ולעתים, בעיקר בבתי-גידול מלוחים העלים בשרניים. צורת העלים מאורכת שפתם משוננת ולעתים מחולקת לאונות צרות המסתיימות בחוד. העלים המחולקים לאונות נתנו למין זה את שמו העממי באנגלית "קרני אייל". במין מוכרים מספר זנים שהשונות המורפולוגית ביניהם רבה.
התפרחות דמויות השיבולת נישאות בראש עמודי תפרחת גליליים, זקופים, הארוכים מהעלים. הפרחים ערוכים בשיבולת בצפיפות. הם דו-מיניים, לגביע 4 אונות, הכותרת בת 4 אונות קרומיות מאוחות, לצינור הכותרת שערות צפופות .הצמח מואבק רוח. לאחר ההבשלה, כשיורד גשם מתפשקים החפים והזרעים מתפזרים. כשהזרעים נרטבים הם הופכים לרירים, בגלל תכולה גבוהה של חומרים מוצילגים.
לחך שסוע גדל במגוון רחב של בתי גידול מחולות או סלעים בקרבת חוף-הים עד קרקעות כבדות בשולי ביצות. מוצאו של הלחך השסוע באזור הים התיכון ובמערב אסיה. הוא הועבר כנראה ע"י בני האדם ליבשות אחרות, לצפון אמריקה, לאוסטרליה, לניו-זילנד ולדרום אפריקה.
באיטליה משתמשים בעלים כתוספת לסלט או כירק מבושל והוא נקרא שם "עשב הכוכב" erba stella. בארצות דוברות האנגלית הוא מוכר גם בשם Minutina. ברפואה העממית מקובל הלחך השסוע כבעל תכונות ריפוי לרקמות. מהעלים מכינים משחה ומורחים על חתכים. באיים הקנריים משמש הצמח לטיפול בבעיות שתן וכליות. כמו כן משמש הצמח כמרפא לכאבי עיניים וצמרמורות. הזרעים מכילים חומרים מוצילגים המסייעים בבעיות במערכת העיכול.
כתבה שרה גולד