בסיה שיכנית

הדפסה
  Bassia muricata שם מדעי
סילקיים
Chenopodiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
חרמון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

בסיה  שיכנית
צילום: © דרור מלמד   חולות נחל סכר, מדרום לבאר-שבע, 5-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

בסיה שיכנית היא צמח חד-שנתי, מאפיר-מלבין, צמיר, דוקרני, מסועף מבסיסו לגבעולים רבים, שרוע, נטוי, או זקוף, גובהו 50-10 ס"מ ולעתים נראה כשיח קטן. הגבעולים מסתעפים לכל אורכם. חלקיהם התחתונים מוקשים. העלים מסורגים, יושבים ללא פטוטרות, איזמלניים, תמימים, עטויי שערות צפופות.
הפרחים צמירים, יוצאים יחידניים מחיק עלים, או בצברים, מוקפים בחפים מוארכים ויוצרים לאורך הענפים תפרחות שיבולתיות מדובללות, ארוכות ועלוותיות. כל צבר פרחים מכיל פרח אחד עלייני ו-2-1 פרחים דו-מיניים, בני 5 אבקנים ועמוד עלי, המחולק ל-3 צלקות נימיות. העטיף דמוי-כד, בן 5 אונות המאוחות בבסיסן, מתקשה בהבשיל הפרי. מגב כל אונת עטיף יוצא קוץ-מחטי ישר, צהוב, אורכו כפול או משולש מאורך העטיף, המתפשק עם ההבשלה, מכאן שם המין העברי (שיכני - נושא שיכים, קוצים עדינים. שם המין המדעי, muricata, מלטינית: "מחוספס", "מגובשש", אינו הולם דיו את הקוצניות הבלתי-נעימה של הצמח). הפרי שקיק המוכל בעטיף, מחולק במחיצות קרומיות, מכיל זרעים עדשתיים, חלקים, אפורים-ירקרקים, שקוטרם כמ"מ אחד.
בסיה שיכנית פורחת משלהי החורף ועד לתחילת הקיץ. היא שכיחה בישראל. בית גידולה קרקעות חוליות בערבות ומדבריות של דרום הארץ. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
בסיה שיכנית תוארה בשנת 1867 ע"י הבוטנאי הגרמני אשרסון (Paul Friedrich August Ascherson, 1834 - 1913), אולם המין תואר לראשונה מאה שנה קודם לכן, בשנת 1767, ע"י אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linaeus, 1707-1778), ששייכו לסוג מלחית (Salsola muricata). הסוג בסיה תואר לראשונה בשנת 1776 ע"י הרופא והבוטנאי האיטלקי אליוני (Carlo Allioni, 1728-1804), שהיה מנהל הגן הבוטני בטורינו, אשר קרא את הסוג לכבודו של הבוטנאי האיטלקי, בן זמנו, בסי (Ferdinando Bassi, 1710-1774).
בסוג בסיה 25 מינים, 5 מהם נאספו בישראל, שניים מאלה נקראים עדיין בעברית "קוכיה", כשם הסוג הקודם אליו שוייכו ואשר מעולם לא עוברת ובהתאם לכלל לפיו אם שונה שם המין או הסוג המדעי או שיוכו, השם העברי נותר כשהיה.

כתב דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים