תלתן מגובב

הדפסה
  Trifolium glomeratum שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
אחר בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

תלתן  מגובב
צילום: © איתן שפירא   עמק מאן , 5-2018
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן מגובב הוא צמח עשבוני חד-שנתי, קירח, שרוע עד זקוף, גובהו 30-10 ס"מ. השורש שיפודי עבה. פרקי הגבעול ארוכים ומעוטי מפרקים. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי קרומיים, ביצניים, בסיסם מאוחה ומעורה בגבעול, קצותיהם המפורדים מרצעניים, מסתיימים בחוד צר וארוך, דמוי-זיף. העלים התלתניים מסורגים, יושבים, או בעלי-פטוטרות ארוכות, קירחים. העלעלים דמויי-יתד, על-פי רוב מפורצים בקצותיהם, לעתים קצותיהם מתחדדים, שוליהם משוננים כמשור. התפרחות קרקפות כדוריות, יושבות בחיקי עלים, ללא עוקץ, מרובות פרחים - כל קרקפת מכילה 30-15 פרחים צפופים, יושבים, כל פרח מלווה בחפה קרומי, מרצעני, לבנבן, אורכו עד מחצית הגביע. צינור-הגביע פעמוני, שיני-הגביע משולשות, שוות באורכן, בסיסן ביצני-רחב, קצותיהן כפופים לאחור. לוע הגביע פתוח. הכותרת ורודה, בולטת מהגביע, נותרת קמלה בפרי המבשיל. בגביע הפורה הבשל כלוא תרמיל קרומי, מכיל זרע אחד, או שניים, מגובששים-גלוניים קמעא, ירקרקים-צהבהבים עד כתומים.
תלתן מגובב פורח באביב. הוא נדיר בישראל וגדל על קרקעות מכוסות אפר וולקני בגולן. מקור המין באגן הים התיכון, אולם תפוצתו העולמית משתרעת בצפון אפריקה, אירופה ומערב אסיה ובחלק מאזורים אלה הוא נפוץ מאוד. הצמח הוחדר לאמריקה ולאוסטרליה ומתפשט שם.
תלתן  מגובב תואר בשנת 1753, על-ידי אבי הטקסונומיה המודרנית לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
שמו המדעי של המין,glomeratum , מלטינית: glomus - "כדור צמר", "פקעת", לאמור: "מקובץ ככדור" וכן שם המין העברי, "מגובב"  ("מעורם", "מקובץ לערימה"), מאזכרים את התפרחות הכדוריות, המקובצות.
שמו המדעי של הסוג, Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתָּן מְגֻבָּב" נזכר לראשונה ב"מגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל", מאת נ. פינברון וא. דנין (1991) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים