מסוריים מצויים

הדפסה
  Astragalus pelecinus שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

מסוריים  מצויים
צילום: © דרור מלמד   ניר עציון, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

מסוריים מצויים הוא צמח חד-שנתי, שרוע עד נטוי, גובהו 40-10 ס"מ. הגבעולים מחורצים, בדרך כלל עטויי זיפים, אך לעתים קרחים, מסתעפים מעט. העלים מסורגים, אורכם 15-5 ס"מ, מורכבים, מנוצים ל-15-6 זוגות עלעלים, נגדיים, שעירים משני צידיהם, ביצניים, משונצים בראשם. עלי הלואי הקטנים שבבסיס העלים קרומיים, שעירים, ביצניים.
עוקצי התפרחת ניכרים, אך הם קצרים, בדרך-כלל, מהעלים שמחיקם הם יוצאים, בראשם אשכול פרחים קצר וצפוף, שבו 10-3 פרחים פרפרניים. חפי התפרחת קרומיים, שעירים, ארוכים מעוקצי הפרחים וקצרים מהגביעים.
הגביע זיפני, לעתים משחיר, צינור הגביע פעמוני, קצר משיני הגביע, שהינם מרצעניים-צרים. הכותרת גדולה בהרבה מהגביע, צבעה תכול, המשוטים והמפרש מעט מעורקים. הפרחים מכילים 10 אבקנים - זירי 9 מהם מאוחים והזיר העשירי, העליון, חופשי. השחלה מרובת-ביציות. עמוד העלי קצר ועבה, מכופף ולו צלקת כדורית. מסוריים מצויים ניכרים בפרי הייחודי שהינו תרמיל מרובה זרעים, משונן משני צדדיו כמשור, מכאן שם הסוג (שמו המדעי של הסוג, Biserrula, הוא צירוף של המילים הלטיניות: bis – "שְנַיים" ו-Serullatus – "משונן", לאמור: "דו-מסור", או כשמו העברי – "מסוריים"). אונות התרמיל, שהן בעצם "שיני המשור", משוננות אף הן שינון משני. התרמיל עצמו מוארך, 5-2 ס"מ אורכו, פחוס משני צדדיו, קירח או לעתים שעיר, בלתי-נפתח, בצידיו תפרים מודגשים, מכיל 10-8 זרעים עדשתיים, צהבהבים, המסודרים בשתי שורות, כשביניהן קרום דק (ספטום, septum) הנמשך בין תפרי הרוחב. יש הרואים במופעים השונים של מסוריים מצויים בישראל – שעיר או קירח – זנים שונים. בעולם מתוארים מספר זנים שונים של המין, אך הם ממתינים לאישוש.
מסוריים מצויים פורחים באביב. הם מצויים בכל גלילות הארץ, למעט בדרום הנגב ובערבה. תפוצת מסוריים מצויים משתרעת באגן הים התיכון. באוסטרליה טופחו המסוריים כגידול חקלאי.
שם המין המדעי, pelecinus, מיוונית – pelecos – "גרזן", מתאר את צורתו הכללית של התרמיל.
בסוג מסוריים 4 מינים מתועדים, אך עדיין לא הוכרע מי מהם הוא מין מקובל על קהיליית הבוטנאים. מסוריים מצויים הוא המין היחיד בסוג הצומח בישראל.

כתב דרור מלמד

מקורות מידע


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים