עוקץ-עקרב ים-המלח

הדפסה
  Heliotropium maris-mortui שם מדעי
זיפניים
Boraginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
מדבר יהודה ובקעת ים המלח, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

עוקץ-עקרב ים-המלח
צילום: © עירית צוק קובצ'י   ים המלח, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

עוקץ-עקרב-ים-המלח הוא בן-שיח מדברי ירוק-עד, אנדמי לארץ-ישראל. המין התגלה והוגדר למדע על-ידי החוקר הישראלי מיכאל זהרי. עליו רעילים. גון הצמח מאפיר, כולו מכוסה לבד רך ובהיר, המפחית את הקרינה שהצמח סופג. העלים אליפסיים. השם העברי צורם, כי שלוש סמיכויות רצופות אינן לרוח השפה העברית, אך הועדה לשמות צמחי ארץ-ישראל שליד האקדמיה ללשון עברית הסכימה לבלוע צרימה זו.
עוקץ-עקרב ים-המלח פורח בעיקר באביב, בין מרס למאי, אך מעט גם כמעט במשך כל יתר חודשי השנה, פרט לחודש דצמבר. הכותרת והתפרחת אופייניים לסוג. התפרחת עקרבית, גלולה כשבלול או כזנב-עקרב, הולכת ומתיישרת עם הפריחה. הפריחה מתקדמת בתפרחת מלמטה למעלה. הפרח גדול יחסית לפרחי מינים אחרים בסוג, אורך הכותרת 8 מ"מ. צורתה משפכית עד מסמרית, צבעה לבן עכור עם מרכז צהוב עז. הכותרת שעירה מצידה הפנימי. במהלך הפריחה נפתחים פרחי התפרחת בזה אחר זה מלמטה למעלה, וכל קטע פורח מזדקף ומתיישר מתוך השבלול. הפרחים יושבים בתפרחת ללא חפים. הכותרת מאוחה ברוב אורכה כמשפך, ורק בקצה היא מפורדת ל-5 אונות מעוגלות בראשן. האבקנים נישאים על צינור הכותרת. הפרחים מואבקים על-ידי דבורים קטנות.
עוקץ-עקרב ים-המלח גדל הן בצידי דרכים והן בבתי-גידול טבעיים כחופים נסוגים וערוצי נחלים. תפוצתו העולמית משתרעת אך ורק בבקעת ים המלח.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים