התפרחות סוככים מורכבים, עשויים 22-5 קרנות שאורכן מגיע לכדי 20 ס"מ, נושאות סוככונים שווי-צורה וגודל. על-פי רוב, הגבעול הראשי נושא סוכך מרכזי, גבוה מהסוככים הצדדיים ובו פרחים פורים דו-מיניים. הסוככים הצדדיים, שניים או יותר, נמוכים מהסוכך המרכזי הפורה, נישאים על עוקצים דקים וארוכים מעוקץ הסוכך המרכזי ונושאים פרחים אבקניים בלבד. בבסיס הסוככים חפים ובבסיס הסוככונים חפיות, איזמלניים-מחודדים, שוליהם קרומיים, נושרים לעתים, עם ההתבגרות. הפרחים חסרי גביע, להם 5 עלי-כותרת צהובים, 5 אבקנים ובפרחים הדו-מיניים גם שחלה תחתית, בת 2 מגורות, שבכל אחת ביצית אחת. בראש השחלה גופיף פחוס, מעט חרוטי, הקרוי "כנית", ממנו עולים 2 עמודי-עלי, הארוכים מרוחב הכנית. הפרי דו-זרעון ביצני, או דמוי-יתד, מוארך, אורכו כמעט כאורך קרנות הסוככון (המהוות עתה את עוקצי הפרי), פחוס מגבו ומצטרר לקראת בסיסו. פרודות הפרי ספוגיות, בדרך-כלל הן בלתי-שוות, לאחת צלע גבית מכונפת אחת, או שתיים ולאחרת 3-2 צלעות מכונפות, הנעלמות לקראת בסיס הפרודה. אורך הזרע כמחצית אורך הפרודה.
מוכרים שני זנים, הנבדלים זה מזה ברוחב הפרודות ובאורך צלעותיהן המכונפות וכן ברמת ניצוי העלים (חלוקת הטרפים לאונות-משנה). אחד הזנים (זן אנטולי) נדיר מאוד ואילו הזן הטיפוסי הוא זה שפוגשים בדרך-כלל.
כנפה חרוקה פורחת באביב. היא נדירה למדי בישראל וגדלה בבתות וחורשים במרכז הארץ ובצפונה. תפוצתה העולמית מוגבלת למזרח-התיכון ואירן.
הצמח תואר בשנת 1967, על-ידי הבוטנאי הבריטי טוטין (Thomas Gaskell Tutin, 1908-1987), מחבר הפלורה של אירופה. למעשה, תואר המין כבר בשנת 1830, כשייך לסוג שעמון (Prangos anisoptera), על-ידי הבוטנאי השוויצרי דה קנדול (Augustin Pyramus de Candolle, 1778-1841). בשנת 1872 תיאר את המין הבוטנאי השוייצרי, חוקר צמחי המזרח התיכון, בואסייה (Pierre Boissier, 1810-1885) ושייכו לסוג קולדוניה (Colladonia anisoptera), סוג שככל הנראה כל מיניו משוייכים כיום לסוגים אחרים. במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931), היה שם מין זה מקובל ושם המין העברי צויין כ"קולדוניה מכניפה".
שמו המדעי של הסוג, Heptaptera, מיוונית: hepta - "שבע", ptera - "כנפיים", על שום שבע כנפות הפרי במין Hepaptera colladonoides, שאינו גדל בישראל, והוא מין הייחוס שעל פיו תואר הסוג. שמו המדעי של המין, anisoptera, מיוונית: anisos - "לא אחיד", "בלתי-שווה", ptera - "כנפיים", לאמור: "כנפיים שאינן שוות בגודלן", מתאר את כנפי הפרי.
השם העברי "כנפה" חודש לסוג קולדוניה במילון לצמחי ארץ-ישראל שיצא ע"י ועד הלשון בשנת תש"ו (1946) ועם שיוך המין לסוג Heptaptera נותר על כנו. שם המין, "חרוקה", על פי שם מדעי קודם (H. crenata, כך כמופיע ב"מגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל" מאת נ. פינברון-דותן וא. דנין שראה אור בשנת 1998), מאזכר את שולי העלים החרוקים.
השם "כְּנֵפָה חֲרוּקָה" נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג כנפה 10 מינים הנתונים כיום בבירור טקסונומי, כנפה חרוקה הוא המין היחידי בסוג הגדל בישראל.
כתב: דרור מלמד