מרית מדברית

מרית מדברית, לשכבר אנוויליאה מדברית, היא בן-שיח מעוצה מסועף, שקרקפותיו נעשות קוצניות אחרי פריחתו. העלים צמירים, מאפירים. צורתו כדורית, קוטרו 20–50 ס"מ. פריחתה של מָרִית מִדְבָּרִית מתרכזת בעיקר בחודשים פברואר–אפריל, מעט גם ביתר עונות השנה. בראש כל ענף נישאת קרקפת בודדת, גדולה, קוטרה 3 ס"מ, ופרחיה צפופים ורבים במיוחד. כל הפרחים צינוריים, דו-מיניים. צבעם צהוב כהה אופייני. עלי המעטפת החיצוניים מיוחדים: ארוכים, מאוחים בבסיסיהם, שפתם גלונית ומשוננת בשיניים מעוגלות בלתי סדירות, והם מתרחבים בקצה, דמויי מרית. גם העלים דמויי מרית, מכאן שמו העברי החדש של הסוג. עלי המעטפת הפנימיים מתכופפים פנימה ומתקשים עם הבשלת הזרעים, והם נפתחים אחרי גשם חזק ומשחררים זרעים בהדרגה, בדומה לכוכב ננסי או לשושנת יריחו. עלי המעטפת החיצוניים מתקשים לקוצים, המגינים על קרקפות-הזרעים. התפרחות היבשות, הנושאות את הזרעים, עשויות להישאר על צמח-האם שנים אחדות כשהן סגורות, ולהפיץ מזרעיהן בהדרגה משהן נרטבות. מרית מדברית גדלה במדבר קיצוני וחם, במקומות המקבלים פחות מ-100 מ"מ גשם לשנה בממוצע, בנגב ובדרום הבקעה. תפוצתם העולמית של המין והסוג משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה. בסוג 4 מינים, בארץ מין אחד. כתב מייק לבנה