פוקה דלילה היא צמח שהרויח את שמו העברי ביושר ובכבוד: פוקה משמעה מוקש, מכשול, ואכן היא אורבת לעובר-אורח תמים כמוקש, ונצמדת אליו בעקשנות וברשעות להציק לו. תחביבה המועדף הוא גרביים למיניהם היא דומה בכך לקבוצה של צמחים (שאין ביניהם קרבה משפחתית) כמו גזר, לשון-כלב, וכן קוטב, כרבולת התרנגול, כפתור החולות. זהו דגני חד-שנתי מבת-משפחת הדוחניים, קרוב לזיפנוצה. הגבעולים כפופים או זקופים, מסועפים מאוד בבסיסם. העלים משוננים בשפתם. הלשונית קצרה מאוד, קרומית ושעירה.
פוקה דלילה פורחת ממאי עד יוני. התפרחת שיבולת ובה קבוצות של שיבוליות העטופות במעטפת קוצנית. בשיבולית 2 פרחים: התחתון זכרי או ריק, העליון דו-מיני. היא דומה למין הנפוץ-יותר פוקה קוצנית, אך מתחת לקוצים השטוחים של מעטפת קבוצת השיבוליות אין אצלה עוד דור של זיפים קוצניים. הפירות הקוצניים מעטים וערוכים בדלילות לאורך הגבעול.
פוקה דלילה היא צמח גֵּר בארץ, מקורו בדרום ארצות-הברית ובמקסיקו. התגלה בארץ לראשונה בשנת 1953, והוא (עדיין?) נדיר בה. הוא גדל כעשב-רע במישור החוף ובבקעת הירדן.
כתב מייק לבנה