חרחבינה מגובבת

הדפסה
  Eryngium glomeratum שם מדעי
סוככיים
Apiaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

חרחבינה מגובבת
צילום: © ערגה אלוני   חרמון, ספטמבר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

חרחבינה מגובבת היא עשב רב שנתי, קוצני-דוקרני, חסון, קירח, ירקרק, זקוף, גובהו עד 80 ס"מ. הגבעולים מצולעים, מעורקים, עלוותיים, עולים זקופים ומסתעפים בדלילות בחלקיהם העליונים לענפי משנה קצרים, נושאי תפרחות. הצמח חסר עלי בסיס, אך בצעירותו, בחודשי החורף, נראים העלים הצעירים כשושנת שממנה יעלו הגבעולים. עלי הגבעול, אורכם עד כ-15 ס"מ, מסורגים, קירחים, אשונים ולהם פטוטרת נוקשה, מורחבת ומעורקת, העוטפת את הגבעול כנדן וטרף גזור-מנוצה פעמיים-שלוש לאונות מוארכות ששוליהן קוצניים, ציר העלה משונן-קוצני בדלילות. אונות העלים התחתונים ממהרות לקמול, אך הן נותרות גלדניות על הצמח, נוטות שמוטות לאחור. הסוג חרחבינה שייך למשפחת הסוככיים, אולם תפרחות המינים בסוג אינן נראות כסוכך אופייני, אלא כקרקפות או שיבולים קצרות וצפופות בראשי הגבעולים. לאמיתו של דבר, פרחי הסוג ובכללן אלה של חרחבינה מגובבת, ערוכים בסוכך פשוט, שקרנותיו קצרות מאוד והפרחים הרבים מקובצים לקרקפות כדוריות, מכאן שם הסוג המדעי, glomeratum, מלטינית: "כדורי". גם שם המין העברי מאזכר את צבר הפרחים המגובבים, מקובצים-מעורמים זה על זה. בבסיס הקרקפת ניכרים 5 חפים, ארוכים כפליים עד פי שלושה מקרקפות הפרחים. חפי-המעטפת קשיחים, תמימים, לאורכם עובר קרין, מצטררים לכדי חוד קוצני. הפרחים יושבים בחיק חפיות תמימות, אורכן כאורך הפרחים, רחבות בבסיסן, מצטררות ומסתיימות בחוד קוצני. לפרח גביע קוצני ולו 5 אונות קצרצרות דמויות-שיניים, זקופות, ביצניות ומצטררות לחוד דוקרני ו-5 עלי כותרת זעירים, ירקרקים-צהבהבים. הפרחים דו-מיניים, מכילים 5 אבקנים ושחלה תחתית, ממנה עולים 2 עמודי עלי נימיים. הפרי דו-זרעון פחוס, עטוי קשקשים לבנבנים ומעוטר בשיני הגביע המחודדות, כל אחת משתי פרודותיו מכילות זרע יחיד.
חרחבינה מגובבת פורחת בשלהי האביב ובקיץ. על-פי שמידע (לכסיקון מפה לצמחי ישראל, 2005), פרחי החרחבינה, המייצרים צוף רב, מושכים דבורים בקיץ המאוחר, כאשר אין בנמצא פרחים מתחרים ממינים אחרים, ובכך מוקנה לצמח יתרון תחרותי בהאבקה.
חרחבינה מגובבת גדלה בבתות ובקרקעות טרשיות ברוב גלילות הארץ ונפוצה בעיקר בצפון הארץ ולאורך הרי-יהודה ומדבר-יהודה. תפוצתה העולמית בצפון-מזרח אגן הים התיכון ובטוניסיה.
חרחבינה מגובבת תוארה בשנת 1798 ע"י חוקר הטבע הצרפתי למארק (אבי תורת ההתפתחות המכונה בשם למארקיזם; (Jean-Baptiste Pierre Antoine de Monet, Chevalier de Lamarck, 1744-1829 , באנציקלופדיה הבוטנית שחיבר   יחד עם עמיתו, הבוטנאי הצרפתי פוארה (Jean Louis Marie Poiret, 1755-1834).
שם הסוג המדעי, Eryngium, הוא שם לטיני מושאל מן השם היווני הקדום לצמח, Eryngion, שטבע הפילוסוף והמדען היווני, בן המאה השלישית לפני הספירה, תיאופרסטוס, תלמידו וממשיך דרכו של אריסטו.
שם הסוג העברי, חרחבינה, שמקורו במשנה (ראה "הצמח במקורות", משמאל), חודש ע"י אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני, מייסד "נאות קדומים"), בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו", שראה אור בשנת תרע"ז (1917). הראובני הושפע מאוד מהשמות הערביים של צמחי הארץ והוא מציין כי מיני ה-Eryngium ובכללן Eryngium glomeratum נקרא "קורצענה" בפי ערביי ירושלים באזור ואדי-נאר (נחל קדרון). הרמב"ם והרי"ף מזהים את החרחבינה המשנאית, ששמשה כאחד ממיני המרור, עם הצמח הקרוי בערבית "קרצענה" וייתכן שרובינוביץ' הסתמך על כך. פרופ' זהר עמר, במאמרו על זיהוי החרחבינה (ראה קישור משמאל), מביא תיאורים שונים מן המאה ה-13 המאששים אף הם את הזיהוי.
השם "חרחבינה מגובבת" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1921) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. השם "חַרְחֲבִינָה מְגֻבֶּבֶת" נכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון, במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).

בסוג חרחבינה יותר מ-270 מינים, 7 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח היה ידוע כירק, והוא נמנה עם חמשת הצמחים שאדם יוצא בהם ידי חובת מרור בפסח: "ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. בחזרת בעלשין ובתמכה ובחרחבינה ובמרור" (פסחים ב', ו').
"המלקט עשבים לחים עד שיבש המתוק" (שביעית ט',ו')- יש המזהים את ה"מתוק" במשנה עם המיץ המתוק שנמצא בעלים הצעירים של החרחבינה. לעת האביב והקיץ העלים מתעצים ומתיבשים.
ועוד: נמשלו המצרים למרור-חרחבינה: "לאמור לך:מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה, אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה" (פסחים ל"ט, א')

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים