טופח ריסני

הדפסה
  Lathyrus blepharicarpus שם מדעי
  Ciliate Vetchling Common name
ג'וּלבּאן מוּחאדַב אל-תַמַר שם ערבי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין משמש לרפואה

דווח לנו

טופח  ריסני
צילום: © שרה גולד   , ינואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

טופח ריסני הוא פרפרני חד-שנתי חורפי זקוף או מטפס גובהו 20 ס"מ. הוא מתייחד מיתר מיני הטופח בהיות כל חלקיו ריסניים, במיוחד כנפי הפרי. הגבעולים ופטוטרת העלה מכונפים. לעלה זוג עלי-לואי, זוג אחד של עלעלים ובקצהו קנוקנת.
טופח ריסני פורח בין פברואר לאפריל. צבע הפרח חום–אדמדם בהיר או כתום, אופייני לסוג טופח. המפרש רחב, הסירה קטנה. המפרש מעורק קלות לאורכו. במרכז המפרש כתם סהרוני אדמדם. הפרחים נישאים בודדים על גבי עוקצים או בקבוצות קטנות. הפרי תרמיל פחוס, תפר הגב של התרמיל עשוי שתי כנפיים רחבות, ריסניות בשוליהן.
טופח ריסני שכיח מאוד בבודדים בבתה ובשדות-בור, בעיקר בהרים. הוא נפוץ בחבל הימתיכוני ובחבל הספר בכל צפון הארץ, מעט גם במרכזה ודרומה, פרט לדרום הנגב והערבה.
תפוצתו העולמית משתרעת הארצות שלחופו המזרחי של הים התיכון.
בתמונה אפשר לראות כיצד חיפושית החותרת בבסיס הפרח חושפת את האבקנים החבויים בדרך כלל בתוך ה"סירה" של הכותרת.
בסוג טופח 100–170 מינים, בארץ 20, כולם פרט לשניים הם חד-שנתיים, גבוהים ויפים. טופח הוא סוג מגוון, שמיניו שונים זה מזה בגורמים רבים, עד שכל הכללה לגבי תכונות הסוג יש לה חריגים, והספרים כותבים אותה בתוספת "לרוב". ובכל זאת אפשר להבחין מיד שמין בלתי-מוכר הוא כנראה טופח: העלה מנוצה לרוב, מורכב מזוג אחד (לפעמים יותר) של עלעלים. בבסיסו זוג עלי-לואי גדולים, וציר העלה מתמשך בקצהו לקנוקנת. הגבעולים לרוב מכונפים או ממוקצעים. הפרח פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו כתום–חום בהיר טיפוסי. הוא מפריש צוף ומדיף ריח, ומואבק על-ידי חרקים, בעיקר דבורים. את אבקתו הוא מעביר לחרק בשיטת "משחת-השיניים": 9 אבקנים מאוחים ואחד חופשי, כולם כלואים בתוך הסירה, ובה מצטברת האבקה הבשלה. האבקה מבשילה לפני שהצלקת בשלה לקלוט אבקה. משנעמד חרק על הפרח הוא לוחץ על המשוטים והסירה, ואז דוחף עמוד העלי מעט אבקה דרך סדק שבראש הסירה אל גחונו של החרק. בתוך הסירה נותרת די אבקה כדי להאביק גם את החרק הבא שיבקר בפרח. הפרי הוא תרמיל סרגלי פחוס, רחב בגבו הרבה יותר מאשר בגחונו, נפתח בשתי קשוות. הסוג טופח קרוב לסוגים בקיה ואפון. השם טופח הוא קדום, נזכר 7 פעמים בכתבי חז"ל. היו מכינים מזרעיו גריסים וכן היו אוכלים את זרעיו כשהם מבושלים, כמו עדשים, אך זה נחשב מזון לשעת הדחק. מיני טופח משמשים היום בארץ כגידול חקלאי נדיר לחציר, במעורב עם דגניים. בארצות אחרות הם נחשבים לצמחי מספוא ומרעה חשובים. המין טופח ריחני מקובל מאוד כצמח-נוי מטפס, נקרא גם "אפונה ריחנית".
מיני טופח משמשים למאכל אצל ערביי הארץ, טריים או מבושלים. ברפואה העממית הם נחשבים כתרופה לשלשול, לפצעים בעור הפנים וכממריץ יצירת חלב-אם.
כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הטופח מופיע במשנה בעניין בירור הילכתי: "הפורקדן והטופח אינם כלאיים זה בזה" (כלאיים, א', א')

הטופח מופיע במשנה גם בשם "טפיח": "גריס של פול וגריס של טפיח הרי אלו מין אחד" (תוספתא, תרומות, ו', י"א)

כן מופיע במשנה בקשר לצורת האסיף שלו : " אין מגלגלין בטפח דברי רבי מאיר, וחכמים מתירין..." (פאה, ה',ג')

נשאלת השאלה לאיזה טופח הכוונה...

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים