שיטה מלבינה

הדפסה
  Faidherbia albida שם מדעי
  Winter Thorn, Anna Tree Common name
  سنط أبيض أللّغة آلعربيّة
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
אחר בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן תבלין משמש לרפואה

דווח לנו

שיטה מלבינה
צילום: © יעקב גרזון   שמורת השיטה המלבינה בצומת האלה, מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

שיטה מלבינה הופרדה מהסוג שיטה ונכללת בסוג מיוחד לה בשם Faidherbia שנקרא על-שמו של מייג'ור ל.ל.ק. פאידהרבה, מושל סנגל בשנים 1854 – 1865, שנחשב לאחד מאבות השלטון הקולוניאלי הצרפתי במערב אפריקה.
שיטה מלבינה היא עץ אפריקאי נשיר שעשוי להגיע לגובה 30 מ' ושורשיו יכולים להגיע לעומק 40 מ'. העץ מסועף וצמרתו זקופה ומעוגלת. הסוּת ירקרקה עד אפורה-בהירה חלקה בענפים הצעירים אך מחוספסת וסדוקה ענפים הבוגרים ובגזע. שם המין 'מלבינה' נקבע לפי הצבע הבהיר של הגזע.
העלים בצבע ירוק חיוור מנוצים פעמיים עם 3 – 10 סעיפים, נושאים כל-אחד 6 – 23 עלעלים גדולים יחסית (3.5 – 9 על 0.7 – 3 מ"מ). עלי-הלוואי הם קוצים המעובים בבסיסם, קשים וישרים ואורכם 2 – 4 ס"מ. התעבות בסיס הקוצים מבדילה אותם מאלה של שיטת הסוכך, שיטה סלילנית ומיני שיטים אחרים.
סימן אחר המבדיל מין זה מהשיטים הוא צורת התפרחת שאיננה כדורית אלא שיבולת מוארכת (35 – 160 על 20 מ"מ) ובה כמאה פרחים בצבע קרם חיוור. לכל פרח חמישה עלי גביע (1 – 1.7 מ"מ) קרחים או שעירים מעט, 5 עלי כותרת (3 – 3.5 מ"מ). הפרחים מופיעים אחרי העלים על ענפים של אותה שנה. הפריחה בחודשי הקיץ אך רוב הפרחים נושרים ומכל תפרחת מבשילים כחמישה פירות או פחות, 3 -4 חודשים לאחר הפריחה.
צבע הפירות חום-כתום והם תרמילים גדולים (25 X 5 ס"מ) מסולסלים ובלתי נפתחים. בכל תרמיל 10 – 29 זרעים חומים-כהים, סגלגלים, מבריקים בגודל 10 – 6 מ"מ. קליפת הזרע קשה ובלתי חדירה למים. הפצת הזרעים ע"י בעלי-חיים האוכלים את הפירות וסחיפת הפירות במי נהרות.
תחום התפוצה של שיטה מלבינה משתרע מישראל בצפון לחבל קוואזוּלוּ-נאטל בדרום-אפריקה. הוא מופיע בעיקר על קרקעות מוצפות לאורך נהרות, ביצות וערוצים מאפריקה הטרופית עד המזרח התיכון וחצי האי ערב, מ-270 מ' מתחת לפני הים בישראל עד רום 2500 מ' בסודן. באפריקה הוא מין חלוץ על פשטי סחף וחלק מחברת קלימקס של שריפות בסוואנות של מערב אפריקה, בהן כמות המשקעים השנתית 500 – 800 מ"מ. הוא עמיד בכמה חודשי הצפה לאורך נהרות הזמבזי והנילוס.
האוכלוסיות המבודדות בישראל נחשבות לשריד של צומח מתקופת השלישון בה שרר בארץ אקלים חם ולח, אך לא ניתן לשלול את האפשרות של יבוא בידי אדם בעבר הרחוק. האוכלוסיות שהמבנה הגנטי שלהן נבדק (ג' הלוי 1971 ליערן) הוגדרו כקלונים בעלי מבנה אחיד; שהם ככל הנראה תוצאת הריבוי של פרט אחד ע"י ייחורי שורש. הן מופיעות על מגוון קרקעות במקומות בהם יש מי-תהום גבוהים; על קרקע בזלתית בנחל תבור, על טוף וולקני בתל שימרון, על קרקעות סחף גירניות בקרבת נווה איתן, כפר מנחם ועמק האלה, על כורכר באזור נצר-סירני – ישרש ועל חולות מיוצבים באזור אשדוד, ניצנים וזיקים.
שיטה מלבינה יוצרת סימביוזה עם חיידקים מקבעי חנקן ופטריות. יש לו חשיבות כעץ מקבע חנקן ומונע סחף. בשונה מרוב העצים באפריקה היא עומד בשלכת בעונה הגשומה ולכן הוא בעל ערך רב לנטיעה בשטחים חקלאיים המאפשר צמיחת גידולי ביניים חד-שנתיים. העלים הנושרים מתפרקים במהירות ומוסיפים חנקן לקרקע ומגדילים בכך את יבולי התירס והירקות ויש תוכניות להפיץ אותו ברחבי אפרקה על-מנת להגביר את הייצור החקלאי. במזרח אפריקה הוא ניטע בכדי להצל על מטעי הקפה ועל עדרי הבהמות בתקופה היבשה. הענפים הקוצניים משמשים לגידור.
שיטה מלבינה משמשת כצמח דבש חשוב באזור הסאהל כי הוא פורח לאחר עונת הגשמים, בתקופה בה אין פריחה אחרת. הפירות מבשילים במשך כמה חודשים הם משמשים כמזון לבהמות וחיות הבר. הם מאכל אהוב על פילים, אנטילופות, בופאלו, בבונים ואוכלי צמחים אחרים.
במערב אפריקה נוהגים התושבים להפיל את התרמילים, לאסוף אותם, ולהזין בהם בהמות ולעתים הם נמכרים בשוקים בצידי הדרכים. יש לקלף את הזרעים לפני הבישול ואפשר גם לטחון אותם לקמח להכנת מזון.
הצמח משמש כמקור למזון, משקה ותרופות. העלים מכילים חומר פסיכו-אקטיבי. תמצית משמשת לטיפול בזיהום עיניים של בהמות. הוא משמש גם ברפואה העממית במזרח אפריקה ובמערבה להורדת חום, לטיפול בהצטננות שלשול, שטפי דם ומחלות עיניים. תושבי נמיביה משתמשים בקליפה להברשת שיניים והיא ידועה כמכילה פלואור.
העצה נתקפת ע"ח חרקים נוברים. העץ ניתן לגילוף משמש לייצור סירות וכלים. בשבט המסאי משתמשים בעץ הרך כבסיס שעליו מחככים בסיבוב ענף קשה להצתת אש. האפר משמש להכנת סבון ולעיבוד עורות.
לצרכי ריבוי מומלץ לאסוף את הזרעים מוקדם, לפני שהם נתקפים ע"י חדקוניות. יש לכתוש את התרמילים לאיסוף הזרעים שקליפתם הקשה מאפשרת אחסון בתנאי יובש לזמן רב. יש לטפל בזרעים בכדי לגרום לנביטה מהירה ואחידה ע"י שבירת הקליפה, ע"י השרייה במשך 5 – 15 דק' בחומצה גופריתנית, או ע"י טיפול בזרעים במים רותחים.
השיטה המלבינה הוא עץ המופיע ברשימת הצמחים המוגנים בישראל ובדרום אפריקה. סוג זה היה שייך בעבר למשפחת המימוזיים (שיטיים), אשר לפי השינויים הסיסטמטיים של השנים האחרונות נחשבת כתת-משפחה של הקטניות.
בשכונת רחובות מערב, בעיר רחובות, יש רחוב הנקרא על שמה של השיטה המלבינה.
כתב עמרם אשל

מקורות מידע

הצמח במקורות

קירות המשכן היו עשויים עצי שיטים עומדים, כנאמר בפסוק "ועשית את הקרשים למשכן, עצי שיטים עומדים" (שמות פרשת תרומה כו' טו').
הפרשנים סבורים שאלו עצי שיטה מלבינה

לזיהוי עצי שיטים עומדים - פורטל הדף היומי

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים