גלעינית זעירת-פרחים

הדפסה
  Buglossoides tenuiflora שם מדעי
זיפניים
Boraginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, ערבה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

גלעינית זעירת-פרחים
צילום: © יעקב גרזון   עמק האלה, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גלעינית זעירת-פרחים היא צמח צנוע ומסתתר. זהו חד-שנתי קטן אך זקוף ומסתעף, כל גודלו 5–20 ס"מ, קוטר פרחיו 2 מ"מ. הצמח שעיר כיאה לבן משפחת הזיפניים, שערותיו מאפירות, הדוקות למצע. העלים אזמליים, יושבים.
גלעינית זעירת-פרחים כשמה כן היא, פרחיה זעירים, מהקטנים בפרחים מואבקי החרקים, אך הם בולטים בצבעם הכחול הנפלא. היא פורחת מוקדם באביב, מפברואר עד אפריל. הפרח משפכי כחול או תכול, במרכזו מצוייר כוכב לבן. בעודו בכפתור צבעו סגול–אדמדם. 5 אונות הכותרת מאוחות בבסיסן לצינור, מעוגלות בראשן. בתפרחות יש חפים (להבדיל מהסוג זכריני, הדומה לו, שאין לו חפים בתפרחת). צינור הכותרת ישר וצר, לבן. בתוך צינור הכותרת יש בין האבקנים פסי-אורך עשויים שערות-קטיפה. זירי האבקנים קצרים, האבקנים חבויים בצינור הכותרת. עמוד העלי דק, אינו מפוצל, קצהו עקר, 2 צלקות יוצאות מצידו. עלי הגביע עוטפים את הפרי והם גדלים עם ההבשלה.
גלעינית זעירת-פרחים גדלה בבתה ימתיכונית ובשדות-בור וכן בערבה. היא שכיחה למדי בחבל הימתיכוני ובחגורת הספר, חודרת אף למדבר בבתי-גידול טובים (כיסי-קרקע בסלעים). תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון ומערב אסיה.
בסוג גלעינית 3 מינים בארץ.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים