פרע מסולסל

הדפסה
  Hypericum triquetrifolium שם מדעי
  Tumble St.John's-wort Common name
דירנָה, עשב אלמויה שם ערבי
פרעיים
Hypericaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צופני

דווח לנו

פרע  מסולסל
צילום: © אלי ליבנה   , אוגוסט
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

פרע מסולסל הוא צמח רב-שנתי מסועף שמבנהו כדורי, קוטרו 20 ס"מ. הענף הבודד פירמידלי, בזכות מערך של ענפי-משנה נגדיים, כל זוג ניצב בזוית ישרה לזוג שמתחתיו (ושמעליו), וכל זוג קצר מעט מהזוג שמתחתיו. העלים אזמליים, יושבים, קטנים, בסיסם לבוב, שפתם גלונית (מסולסלת) מאוד. עם הבשלת הפירות מתארכים הענפים לכדי מבנה כדורי, והצמח מפיץ את זרעיו בהתגלגלו ברוח כיחידה שלמה אחת. עם הבשלת פירותיו משנה הצמח גם את צבעו, וכל אבריו מקבלים גוון אדום–חום.
פרע מסולסל פורח כל הקיץ, ממאי עד ספטמבר. הצמח שופע פריחה, ומרנין את העין למרות פרחיו הקטנים. הפרחים נפתחים השכם בבוקר.
פרע מסולסל גדל בשדות, צידי דרכים ושאר בתי-גידול מופרעים בחבל הימתיכוני ובשוליו בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שבמזרחו של הים התיכון ובמערב אסיה. הוא התפשט גם לעולם החדש כעשב-רע.
בסוג 200 מינים (לדעת אחרים – 460 מינים), 9 בארץ. בסוג יש מין אחר (Hypericum perforatum) המקובל ברפואה העממית לטיפול בחרדה ובדכאון. אין עדות מדעית לערכו הרפואי של הצמח. מינים אחדים משמשים כצמחי נוי.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

לצמח ישנם שימושים ברפואה העממית והאלטרנטיבית, בזכות השמנים הארומטיים הנמצאים בבלוטות שחורות, אדומות או שקופות הערוכות על העלים, הגבעול , הכותרת והגביע שבסוגי הפרע , הנודעים כבעלי סגולות מרפא לחוליים שונים, פיזיים ונפשיים.
יתכן שהשם פרע ניתן לו בזכות מראהו "הפרוע".

באנגלית נקרא הסוג פרע, St. John's wort, לכבודו של יוחנן המטביל. מטיפים נוצרים תיארו בכתביהם כי ב-29 באוגוסט בכל שנה, יום עריפת ראשו של יוחנן במצוות המלך הורדוס, מופיעים כתמים אדומים על עלי הצמח, זכר לדמו הקדוש.  אולי בהשראת אמונה זו, תוך "גיורה", הציע אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917), את השם "דם זכריהו הנביא", ייתכן שבעקבות האגדה התלמודית המזעזעת על דמו הרותח של הכהן זכריה בן-יהוידע (שלמעשה אינו זכריה הנביא), הנוקם את נקמת הוצאתו להורג בידי יהואש המלך (מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד ב').
כתב: דרור מלמד

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים