פרג סמור

פרג סמור דומה לפרג אגסני. יוצר כתמי-פריחה מרהיבים במדבר. העלים התחתונים נישאים על פטוטרת קצרה. עלי הגבעול חסרי פטוטרת. אונות העלה ביציות, ראשן קהה. הגבעול מכוסה זיפים צהובים מפושקים, בולטים מאוד לעין, מכאן שמו.
פרג סמור פורח בין מרס למאי. הפרח גדול, קוטרו עד 5 ס"מ. דומה מאוד וקרוב למין השכיח, פרג אגסני.
פרג סמור גדל בנופי ערבה. במקומות שהוא גדל הוא נפוץ בדגם כתמי, אך מכל אזורי ישראל הוא תועד רק מצפון הנגב ומרכזו, ממדבר-יהודה ומערבות הירדן. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון.
בסוג 100 מינים, בארץ 8, כמעט כולם חד-שנתיים. חובב פרחים מתחיל יבדיל בין פרג לבין אדומים אחרים לפי סימנים קלים אחדים: הגבעולים זיפיים, אין לפרח הפתוח עלי גביע (2 עלי הגביע שלו נשרו עם היפתחו), ויש לו תמיד רק 4 עלי-כותרת. הפרח בעודו בניצן עטוף ב-2 עלי גביע ירוקים זיפיים. ארבעת עלי הכותרת מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עם כתם שחור מוקף שוליים לבנים בבסיסם. האבקנים רבים. העלי מורכב משחלה מעובה ובראשה צלקת דמויית לוחית עגולה מחולקת לאונות ראדיאליות. הפרח פתוח רק יום אחד. עלה הכותרת עדין ורחב, נושר בנקל. בבסיס כל עלה כותרת יש כתם שחור עם שוליים לבנים. אין לפרח צוף, והוא מציע למאביקיו שפע של אבקה. הפרי הלקט יבש. בהבשלתו נפתחים סביב ראש הפרי נקבים, ודרכם מתפזרים הזרעים. כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. ההבחנה בין המינים בסוג לא תמיד ברורה. השם פרג מקורו במשנה. פרג תרבותי משמש לנוי (פרחיו גדולים ומפוארים), להפקת זרעי פרג לקונדיטוריה, ולהפקת אופיום לרפואה וכסם משכר. הפיקוח על גידול פרג תרבותי (במסגרת מאבק הממשלות בגידול סמים) מסתמך על העובדה, כי שדה פורח של פרג בולט למרחוק ונראה ברור גם במבט מן האויר.