עוקץ-עקרב ארם-צובא

הדפסה
  Heliotropium myosotoides שם מדעי
זיפניים
Boraginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמקים, גלבוע, הרי יהודה, שפלה, נגב והרי אילת, ערבה, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

עוקץ-עקרב ארם-צובא
צילום: © יובל עברון   מצפה נטופה, יולי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

עוקץ-עקרב-ארם-צובא הוא צמח חד-שנתי זקוף ששמו יאה לו: תפרחתו חד-צדדית, כפופה כשבלול או כזנב-עקרב. העלים צרים, קשים וזיפניים בזיפים קשים ומפושקים, בשונה מיתר מיני הסוג החד-שנתיים, ששעירותם רכה. שמו הלועזי משמעו "נמשך לשמש", אך אין פרחיו פונים במיוחד לשמש. השם המדעי הקודם של המין נקרא על שם העיר חלב בסוריה, וכך נתקבע שמו העברי, כי חלב מכונה בעברית גם בשם ארם-צובא. השם העברי צורם, כי שלוש סמיכויות רצופות אינן לרוח השפה העברית, אך הועדה לשמות צמחי ארץ-ישראל שליד האקדמיה ללשון עברית הסכימה לבלוע צרימה זו.
עוקץ-עקרב ארם-צובא פורח דוקא בקיץ, מאפריל עד אוקטובר. הפרחים יושבים בתפרחת ללא חפים. הפרח קטן, משפכי עד מסמרי, צבעו לבן עכור עם מרכז צהוב עז. עלי הכותרת מאוחים, רק בקצה הם מפורדים ל-5 אונות מעוגלות בראשן. האבקנים נישאים על צינור הכותרת. במהלך הפריחה נפתחים פרחי התפרחת בזה אחר זה מלמטה למעלה, וכל קטע פורח מזדקף ומתיישר מתוך השבלול. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. סימניו של המין: בין כל שתי אונות של הכותרת מזדקרת שן זקופה; המאבקים ארוכים; בראש הצלקת יש מכחול של שערות.
עוקץ-עקרב-ארם-צובא גדל בכיסי-קרקע במשטחי-סלע. נפוץ בארץ בעיקר באזורי ההרים מצפון עד דרום.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.
כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

הצמח עוקץ-עקרב נזכר פעמיים באותו עניין בתלמוד הירושלמי, הדן בהכנת תרופות המותרת בשבת: "א"ר אבון (אבין): לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת (ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; מסכת עבודה-זרה, פרק ב, הלכה ב). על פי "פני משה", פירושו הידוע של הרב משה מרגלית (1780-1710) על התלמוד הירושלמי: "לוקטים לו עוקץ עקרב בשבת. אם נשכו עקרב לוקטין לו עשבים ונקרא עוקץ עקרב אפילו בשבת". מעניין לציין כי הרב מרגלית, הנחשב כאחד מרבותיו של הגאון מוילנא, נרשם בגיל שבעים לחוג לבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט, כדי לרכוש את הידע המתאים לפירושו של סדר "זרעים" במשנה, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת אדמה. כמו כן מעניינת העובדה כי השימוש בצמחי עוקץ-עקרב לשיכוך עקיצות עקרבים קיים עד ימינו ברפואה העממית.

כתב: דרור מלמד


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים