אזולה שרכית

הדפסה
  Azolla filiculoides שם מדעי
  Water fernn Common name
סלביניים
Salviniaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
חסר גבעול צורת הגבעול
שרכים צורת חיים
גולן, שרון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
צמח פולש

דווח לנו

אזולה שרכית
צילום: © ערגה אלוני   ברכת יער בחדרה, 6-2010
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אזולה שרכית היא שרך-אגמים חד-שנתי, קטן, הצף על פני המים, בעל מראה המזכיר טחב. הצמח עשוי מגבעול מסועף שלאורכו יושבים מסורגים עלים קטנים, עגלגלים, המחולקים לשתי אונות. האונות העליונות, רוחבן 2-1 מ"מ, רעופות-חופפות ומסתירות את הגבעול. האונות התחתונות טבולות במים, הן גדולות יותר ואינן חופפות, כך שהגבעול נראה ביניהן. צבע העלים ירוק זוהר עד ירוק-כסוף ושוליהם אדומים. פני אונת העלים העליונה מכוסה שערות חד-תאיות, הנראות בהגדלה כגבשושיות זעירות. העלים מקבלים גוון אדום-חלודי בעת עקה ובחורף, לקראת סיום חיי הצמח. ממקום הסתעפות ענפי הגבעולים, בחלקם התחתון, יוצאים שורשים בודדים, בלתי מסועפים, שאורכם 5-3 ס"מ. לאזולה שני שלבי חיים. בשלב הצעיר הגבעולים שרועים על פני המים, אורכם 3-1 ס"מ והם מזדקפים ומתארכים עם התבגרות הצמח והצטופפות הצמחים ואז נכנס הצמח לשלב המיני הפורה.

בני משפחת האזוליים ובכללם אזולה שרכית הינם שרכים הטרו-ספוריים, המייצרים שני סוגי נבגים: מגהספורות (נבגי ענק), שמהן יתפתחו גמטופיטים נקביים ומיקרוספורות (נבגים זעירים), שמהן יתפתחו גמטופיטים זכריים. גופיפי הפרי הנושאים את המנבגים מופיעים בזוג אחד או שניים על האונה התחתונה של העלה הראשון שעל פני הענפים הצדדיים. גופיפי הפרי המייצרים מגהספורות, מייצרים כל אחד מגהספורה יחידה, מיובלת ובעלת בליטות שעליהן צבר קורים ואילו גופיפי הפרי המייצרים מיקרוספורות מכילים כל אחד 130 מנבגים, שבכל אחד מהם 32 או 64 מיקרוספורות שפניהן מכוסות בשערות דמויות חץ. הריבוי בעזרת נבגים נעשה בדרך כלל כאשר הפרטים צפופים מאוד ולקראת סוף חייהם, בחורף, אז מופצים הנבגים לקראת העונה הבאה. לצמח רביה וגטטיבית יעילה, הוא נשבר תוך כדי צמיחתו וכל חלק של הצמח ממשיך לגדול במהירות. בתנאים אופטימליים מסוגלת אזולה שרכית להכפיל את שטחה תוך כשבוע.

לאזולה שרכית סימביוזה עם חיידקים כחוליים מקבעי חנקן מקבוצת הציאנובקטריה (מן הסוג Anabaena) המצויים בקצות הגבעולים, מתחת לאינדוזיום – רקמה המכסה את גופיפי הפרי ובחללים שבין אונות העלים העליונות. לאזולה שרכית חשיבות חקלאית רבה משום שהיא משמשת כמדשן טבעי, בשל היותה צמח המקבע חנקן ביעילות. בשדות האורז בארצות המזרח הרחוק, כבר מזה מאות שנים, מפזרים החקלאים את האזולה על פני המים בתחילת העונה. האזולה, יחד עם חיידקי Anabaena, מתרבה ומכסה את פני בריכת האורז. לקראת סוף העונה כשהבריכה מתייבשת מתה האזולה ומתפרקת ומעשירה את הקרקע בחנקן. תהליך זה דומה מאוד לשיטה הקרויה אצלנו "זבל ירוק", בה מגדלים קטניות, כגון פול או תלתן, בין שורות של מטעים ולאחר שגדלו קוצרים ומטמינים אותן בקרקע לאותה מטרה בדיוק.

לאזולה שימושים נוספים. בזכות היותה עשירה בחנקן היא מנוצלת גם כתוסף מזון לבעלי חיים. במעבדתו של פרופ' אלישע תל-אור, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, נערכו מחקרים בדבר האפשרות לטיהור שפכים ממתכות כבדות ומזהמים אחרים בעזרת האזולה (ראו קישור משמאל). בשל חשיבותה הכלכלית, אזולה שרכנית היא השרך הנחקר ביותר בעולם.

אזולה שרכית גדלה במקווי מים מתוקים שקטים, כגון אגמים, נהרות, ביצות, פלגים, תעלות ובריכות. היא נפגעת מזרימה חזקה או גלים. למרות שהיא מבכרת טמפרטורות ממוזגות, היא עמידה מאוד לקור ושורדת אף מתחת לשכבת הקרח המכסה מקווי מים בארצות קרות. תפוצתה העולמית משתרעת באזורים הממוזגים והטרופיים של יבשות אמריקה, אסיה ואפריקה.

בישראל אזולה שרכית היא צמח פולש שנאסף לראשונה בשנות ה-80 של המאה שעברה. ככל הנראה הגיעה לישראל כצמח נוי לאקווריומים וחדרה לבר בשל רשלנות של מגדלי דגים. מאחר והצמח מתרבה במהירות ועשוי לכסות שטחי מים נרחבים במשטח צפוף תוך זמן קצר, עלולה להיות לה השפעה אקולוגית מרחיקת לכת. על פי דופור-דרור (ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, הצמחים הפולשים בישראל, העמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח-התיכון, 2010), פלישה מאסיבית של הצמח עלולה להוריד את שיעור החמצן במים, להעלות את חומציותם, לדחוק צמחי מים מקומיים ובאופן עקיף לפגוע גם במגוון הביולוגי שבגוף המים הנגוע. פותחו שיטות שונות ללוחמה בצמח הפולש, הכוללות סינון המים, טיפולים כימיים ולוחמה ביולוגית ע"י הטפלת הצמח במין של חיפושית חדקונית (Stenopelmus rufinasus).

אזולה  שרכית  תוארה  בשנת  1783 ע"י  חוקר הטבע  הצרפתי המפורסם לאמארק (Jean-Baptiste Pierre Antoine de Monet, Chevalier de Lamarck, 1744-1829), בעל תיאוריית ההתפתחות המכונה לאמארקיזם והראשון שהשתמש במונח "ביולוגיה". שם הסוג, Azolla, מן המלים היווניות azo - "לייבש" ו- ollyo "להרוג", המרמז על כך כי הצמח אינו שורד בתנאי יובש. פירוש שם המין המדעי הלטיני, filiculoides, בדומה לשמו העברי – "דמוי-שרך קטן". במגדיר לצמחי תרבות בישראל (פאהן, הלר ואבישי, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1998) ניתן למין זה השם אזולה דמוית-נבל.

בסוג אזולה 3 מינים מוסכמים שהגדרתם, המצריכה מיקרוסקופיה וידע רב, היא עניין למומחים. אזולה שרכית היא המין היחיד בסוג שנאסף עד-כה בישראל.

כתב דרור מלמד

מקורות מידע




 

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים