גומא חלקלק

הדפסה
  Cyperus laevigatus שם מדעי
מעידה שם ערבי
  بالا ، سعد أللّغة آلعربيّة
גומאיים
Cyperaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
חוף הים התיכון, עמקים, הרי שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

גומא חלקלק
צילום: © ערגה אלוני  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גומא חלקלק הוא עשב רב-שנתי עם קנה-שורש זוחל. מקנה השורש עולים גבעולים ירוקים חסרי עלים, ובראשם תפרחת
גומא חלקלק פורח מאפריל עד ספטמבר. החפה התחתון של המעטפת קצר בהרבה מהתפרחת, העליון ארוך ממנה. התפרחת קצרה, נראית כיושבת בצד הגבעול ולא בראשו, כי החפה העליון נראה כהמשך הגבעול. התפרחת בנויה שיבוליות עבות אחדות, היוצאות כולן מנקודה אחת ויושבות בצפיפות ללא גבעולים בחיק החפה. השיבולית מסודרת יפה, עם פרחים ערוכים לסירוגין בשני טורים, וגלומות עגולות רעופות. בפרח יש לרוב 2 צלקות ולא 3, כרגיל בסוג. האגוזית פחוסה ולא עם 3 מקצועות. צידה הרחב של האגוזית מופנה אל ציר השיבולת.
גומא חלקלק גדל בקרקעות חול וביצה מלוחות במקצת, והוא נפוץ באזור החוף, בצפון הנגב ובצפון הבקעה, נעדר כמעט מחבל ההרים.

מבחינים במין שני תת-מינים:
גומא חלקלק תת-מין חלקלק, המתאפיין בשיבולית קצרה שאורכה 5–8 מ"מ, צבעה כקש, הרבה שיבוליות בתפרחת.
גומא חלקלק תת-מין דל-שיבולים (ר' ערך "גומא דל-שיבולים"), שאורך השיבולית שלו 10–20 מ"מ, מספר השיבוליות בתפרחת 2–5, וצבע השיבולית חום–ארגמן או שחרחר. לגלומה שפה לבנה צרה, בראשה חוד קצר.
שני התת-מינים גדלים באותם מקומות.

גומא הוא סוג ענק, הכולל 300 מיני צמחים (יש גורסים 600 או אף 700), הנפוצים על פני כל יבשות העולם, בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. בבסיס הצמח יוצאים עלים שהטרף שלהם סרגלי, והנדן הוא צינור סגור. לצמח גבעול (שאינו נחשב לקנה, כי אינו חלול, וכך נבדיל בין גומאיים לבין דגניים, הדומים להם, אך הגבעול שלהם חלול), ובראש הגבעול נישאת תפרחת בודדת בדמות סוכך או קרקפת. הגבעול אינו מתפצל, חסר-עלים, והוא לרוב מצולע, עם 3 מקצועות. התפרחת עטופה בחפים הדומים לעלים. בתפרחת שיבולים אחדות, כל שיבולת מורכבת משיבוליות פחוסות, ובכל שיבולית פרחים רבים. מוצי השיבולית ערוכים רעופים בשני טורים נגדיים. הפרח קטן, חסר עטיף, אינו צבעוני. בכל פרח 3 אבקנים (לפעמים 2 או 1) ארוכים ומדלדלים כרגיל במואבקי-רוח, ועמוד עלי עם 2 או 3 צלקות, מסתלסלות לרוב. הפרי אגוזית חד-זרעית. רוב מיני הגומא קשורים לבתי-גידול לחים, והם צמחי מים עשבוניים עם קני-שורש מעובים או פקעות. קנה השורש משמש את הצמח גם לרביה וגטטיבית. במינים אחדים משמשים לאדם קנה-השורש או הפקעת כמקור לפחמימות למאכל או לחומרי מרפא. מינים אחרים מטפחים בגינות כצמחי נוי. הידועים ביותר מבין מיני הגומא הם גומא הפפירוס, ששימש מקור לנייר של הקדמונים, וגומא הפקעים, הנחשב לעתים כעשב הרע המזיק ביותר בעולם. בישראל גדלים בר 22 מינים שונים של גומא, מהם רבים נדירים ושרויים בסכנת הכחדה, כי הסובב של מים מתוקים נמצא בכל העולם, ובמיוחד בארץ, בסכנת צמצום בגלל ייבוש וניקוז, דלדול מקורות המים, שימוש-יתר וזיהום.
במשפחת הגומאיים נכללים 3,000 מינים ב-85 סוגים, בארץ 8 סוגים.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

גמא הפפירוס, מוזכר במקורותינו. ממנו התקינה יוכבד תיבה למשה בנה (שמות ב', ג') וממנו בנו סירות (ישעיהו י"ח, ב'). הגמא מוזכר במשנה ובתלמוד כצמחים שמהם הכינו חבלים, כלי-בית ורהיטים (שבת כ"ד, ה'). כמו-כן שימשו ברפואה העממית, בעיקר לפצעים ולחבורות: "כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש" (עירובין י', י"ד),  "נותן אדם מוך יבש על גבי מכתו אבל לא גמי יבש" (תוספתא, שבת י"ג, י"ד).

 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים