פשתנית יפו

הדפסה
  Linaria joppensis שם מדעי
לחכיים
Plantaginaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
שרון, שפלה, נגב צפוני, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

פשתנית יפו
צילום: © אלי ליבנה   גבעות הכורכר נס ציונה, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

פשתנית יפו היא מין הגדל אך ורק ברצועת החוף במרכז הארץ, והוא אנדמי לישראל. זה צמח חד-שנתי זקוף וקירח, גובהו 15–20 ס"מ. העלים מסורגים, מוארכים, גונם מכחיל.
פשתנית יפו פורחת זמן קצר בעיצומו של האביב, במרס–אפריל. הפרח גדול, דו-שפתני, צבעו סגול עמוק, הלוע מעט בהיר יותר, ולאורך השפה העליונה משורטט עירוק כהה. הדורבן ארוך, ישר וחד. עלי הגביע שעירים מאוד בשערות זקופות, גסות וסמורות. הפרי עטוף בגביע. התפרחת כולה מבהיקה בגלל שערות הגביע.
פשתנית יפו אנדמית לישראל. היא גדלה במקורה בבתי-גידול טבעיים בקרקעות חוליות, אך פלשה לאחרונה גם לבתי-גידול מופרעי-אדם, לשדות ולפרדסים בשרון.

הסוג פשתנית אופייני למשפחתו, וגם מיוחד בתוכה. הכותרת דו-שפתנית, לרוב צבעונית מאוד, עם שילובי-צבעים עליזים. בבסיס הכותרת יוצא דורבן, ובו נאגר הצוף. לוע הכותרת חסום על-ידי בליטות משתי שפותיו. רק דבורים ארוכות-לשון וחזקות מסוגלות להגיע למאגר הצוף, וכולו שמור רק להן. האבקנים 4, מהם 2 קצרים ו-2 ארוכים. הדמיון בין פשתנית לפשתה חיצוני ושטחי, ואין הן קרובות אלא בשם, ואולי בסיבי-הגבעול. הסוג קרוב ודומה לסוג עפעפית (קיקסיה לשעבר), ששניהם נכללו פעם בסוג אחד. הוא נבדל ממנו בצורה שהפרי נפתח: בפשתנית זה הלקט הנפתח בראשו ב-4–6 קשוות או שיניים, לעומת ההלקט של העפעפית הנפתח בפתחים צדדיים בראשו ("עפעפיים").
בסוג 150 מינים, מהם רבים שתורבתו ופותחו מהם זנים תרבותיים. בארץ 10 בר.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים