גלניה שעירה

הדפסה
  Galenia pubescens שם מדעי
חיעדיים
Aizoaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
חוף הים התיכון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

גלניה  שעירה
צילום: © שרה גולד   חוות הנוי ליד רופין , 5-2018
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גלניה שעירה היא בן-שיח עשבוני, שרוע ומסועף, יוצר שטיחים בקוטר של עד כ-1.5 מטרים, מכחיל. אברי הצמח, גבעולים ועלים, מכוסים שערות בלוטיות הדוקות עדינות (מכאן שם המין. גם השם המדעי, pubescens, מלטינית: "שעיר", "מכוסה שערות רכות"). העלים יושבים, מסורגים, חסרי עלי-לוואי, מעויינים, דמויי-ביצה הפוכה, או דמויי-מרית, מצטררים כלפי בסיסם, אך חסרים פטוטרות מובחנות. הטרפים מעט בשרניים, מכופלים קמעא, שוליהם תמימים, עורק האמצע ולעתים עורקי אורך ראשיים צדדיים בולטים בצידם התחתון. התפרחות חד-פרחיות בחיקי עלים. הפרחים דו-מיניים, צנועים, יושבים חסרי-עוקץ, אינם מלווים בחפיות. העטיף פשוט, הגביע צינורי, בן 5 אונות סרגליות, צידן העליון לבן-ורדרד, צידן התחתון ירוק, מכוסה שערות הדוקות. בפרח 10 אבקנים, ערוכים בזוגות לסירוגין בין כל אונת עטיף, הזירים לבנבנים, המאבקים ורודים. השחלה עילית, כדורית, מאדימה, בת 5 מגורות, ממנה עולה עמוד עלי, הנושא 5 צלקות לשוניות. הפרי הלקט גלדני, בו 5 מגורות, עשוי 5 קשוות מחודדות, נותר יציב בחיק העלה לאחר הבשלתו, נבקע בראשו לאורך הקשוות לשם שחרור הזרעים.  בכל מגורה זרע יחיד, כלייתי-פחוס, שחור, מגובשש, מבריק.
גלניה שעירה פורחת בתחילת הקיץ. בית גידולה מקומות מופרעים, שטחים פתוחים, מלחות ודיונות חול באזורי חוף. היא עמידה ליובש ומליחות ועשויה לגדול בתנאים קיצוניים למדי.
גלניה שעירה היא צמח נדיר מאוד בישראל, אשר דווח לראשונה כחלק מהפלורה המקומית על-ידי פרופ' אבינעם דנין בשנת 2007, לאחר שהלה מצאו בצומת גלילות ובירושלים. למעשה, הצמח נמצא כמה שנים מוקדם יותר והוגדר בטעות כמין אחר של גלניה (Galenia secunda), עד שנתבררה ההגדרה הנכונה. הצמח נחשב ע"י אחדים כאפיזודי בישראל, אולם מוכרות אוכלוסיות יציבות שלו בשרון וכן דווח מנחל טביה שבאזור ערד. מוצאו בדרום-אפריקה והוא פלש לאזורים שונים, בכללם דרום-ספרד, אוסטרליה, צ'ילה וצפון אמריקה (קליפורניה). יש הרואים בצמח בעל סיכון פלישה גבוה ומציעים לנטרו באזורי הגידול במזרח-התיכון באופן רציף.
גלניה שעירה תוארה בשנת ,1916 על-ידי הבוטנאי האנגלי דרוס (George Claridge Druce, 1850-1932), אשר כיהן כראש העיר אוקספורד בשלהי המאה ה-19. למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1837, כשייך לסוג חיעד (Aizoon pubescens), על-ידי צמד חוקרי הפלורה של דרום-אפריקה, הבוטנאי והרוקח הדני אקלון (Christian Friedrich Ecklon, 1795-1868) והבוטנאי והאנטומולוג (חוקר-חרקים) הגרמני זייר (Karl Ludwig Philipp Zeyher ,1799 -1858).
שם הסוג, גלניה, נטבע ע"י הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), לכבודו של הרופא והפילוסוף היווני, בן המאה השניה לספירה, גלניוס (Claudius Galenius, 129-216), החשוב שבחוקרי מדע הרפואה והאנטומיה באימפריה הרומית.
בסוג גלניה כ-25 מינים, גלניה שעירה היא המין היחיד בסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים