קדד משולחף הוא בן-שיח מסועף, קוצני מאוד. הקוצים ארוכים והענפים סבוכים. הקוצים בהירים, כמעט לבנים. מוצא הקוץ הוא מציר-העלה של השנה שעברה, אחרי שהעלעלים נשרו והציר התקשה. מבנהו כדורי דליל, גובהו 30–55 ס"מ. העלה מנוצה, מורכב מ-4–5 זוגות עלעלים.
קדד משולחף פורח בחורף ובאביב, בין פברואר לאפריל. הכותרת לבנה, ארוכה, עד 2.5 ס"מ. הפרחים יושבים בשיבולת לאורך הגבעולים. הגביע שעיר בשערות לבנות, מתנפח עד לאורך 2 ס"מ, והופך קרומי ומעורק. הפרי נפוח, עטוף בגביע ("גביע פורה"), משולחף, ורדרד, לאורכו משורטטים קוים עדינים, מזכיר במראה פריו את הקדד הקרקשי הגדל בחרמון. בכל פרי יש 1–2 זרעים.
קדד משולחף שכיח בדרום הארץ ובמזרחה בנופי ערבה ומדבר. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון.
קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
כתב מייק לבנה