תלתן הכפתורים

הדפסה
  Trifolium cherleri שם מדעי
  Cupped clover Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

תלתן הכפתורים
צילום: © אלי ליבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן הכפתורים הוא צמח חד-שנתי שרוע שגבהו 5-20 ס"מ. כל חלקיו (למעט הכותרת) מכוסים שערות זקופות.
העלים תלתניים, בעלי פטוטרות שהולכות ומתקצרות ככל שהעלה קרוב יותר לתפרחת. עלי הלוואי תמימים, מעורקים, קרומיים בין העורקים. החלק החופשי של עלי הלוואי בעלים התחתונים משולש ומסתיים בקצה מחודד. העלעלים יוצאים מנקודה אחת, דמויי ביצה הפוכה, אורכם 0.6-1 ס"מ. בסיסם דומה לאות V והקצה רחב ומשונן.
התפרחת דמויית קרקפת מרובת פרחים, יושבת בחיק העלים העליונים כשבסיסה מוקף בעלי הלוואי שלהם. עלי לוואי אלו שונים בצורתם מאלה של העלים התחתונים, והם מעוגלים ורחבים. הקרקפת כדורית פחוסה במקצת בכיוון אנכי.
הפרחים קטנים יחסית, אורכם 6-8 מ"מ. הגביע בעל שערות זקורות. צינור הגביע דמוי פעמון, בעל 20 עורקים. שני הגביע שוות פחות או יותר, צרות ודמויות זיפים. הכותרת לבנה, לעתים רחוקות מאדימה במקצת. אורכה כאורך הגביע או מעט יותר.הגביע הפורה בעל שיניים זקופות, צינור הגביע פתוח אך שעיר. התרמיל מכיל זרע אחד. כל אחת מהקרקפות הפורות נפוצה כיחידה שלמה בעלת כ-3 עלי לוואי, עם כל הגביעים הפורים שבה.
סימן שדה: עלי-הלוואי של העלה העליון רחבים, שטוחים ומסייעים לחיזוק יחידת ההפצה רבת הזרעים.
תלתן הכפתורים גדל בבתות ובתי גידול לחים במקצת.

רוב מיני התלתן בארץ הם חד-שנתיים, מיעוטם (שלושה בלבד) – עשבים רב-שנתיים. העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (=תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
פרחי התלתן מייצרים צוף המופרש בבסיס האבקנים. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור האבקנים, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה. צורת המרזב של זירי האבקנים המאוחים מאפשרת הצטברות של הצוף, ואילו האבקן החופשי מאפשר לחרק גישה נוחה איליו.
פרי התלתן הוא תרמיל כלוא בתוך הגביע ואינו נפתח – גביע פורה. מספר הזרעים מועט. לפירות הסוג תלתן מנגנוני הפצה שונים כגון שיניים ווים או שערות המאפשרים לו להיאחז בשער בעלי-חיים, או גביע נפוח המקל על תפוצתו בעזרת הרוח.
התלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הפרפרניים, בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
כתבה ליאורה קרת

מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר