בן-חורש רחב-עלים הוא סחלב גבוה, שפרחיו בצבע חום-סגול, פחות מרשימים מפרחי יתר הסחלבים. מתוך קנה-שורש קצר עולה עמוד-פריחה בלתי-מסתעף לגובה 40–70 ס"מ, והוא נושא לאורכו עלים, שלא כמו אצל רוב הסחלבים האחרים בארץ. העלים רחבים ומעוגלים, בסיסם לופת את הגבעול, הקצה מחודד.
בן-חורש רחב-עלים פורח בסוף האביב, מאפריל עד יוני. לאורך כל חלקו העליון של הגבעול נישאים פרחים רבים (עד 50) באשכול צפוף. עלי העטיף של הפרח מפורדים, וכמעט שווים זה לזה, גונם ירקרק עד ורוד, לועם בצבע בורדו כהה. השפית כמעט שאינה גדולה מיתר עלי העטיף, גם גונה ירקרק-ורדרד, חלקה האחורי סגול כהה. חלקה האחורי קעור, חלקה הקדמי דמוי לב כפוף מטה. אין דורבן.
בן-חורש רחב-עלים נדיר בארץ, גדל בעבי החורש בגליל העליון, בכרמל ובגולן. תפוצתו העולמית רחבה: אירופה, מערב אסיה וצפון אפריקה.
כתב מייק לבנה
בן חורש רחב עלים נדיר בארץ ומצוי רק בחורשים לחים בעוד באירופה הוא נפוץ גם בבתי גידול מעשה ידי האדם שאינם בית גידולו המקורי: צדי דרכים, פארקים וגינות. הסבר אפשרי לכך הוא שישראל היובשנית מהווה קצה גבול תפוצה דרומי למין זה.
הפרח מותאם להאבקה על ידי צרעות כאשר המשיכה העיקרית היא באמצעות הריח. הפרח מפיק חומרים יחודיים המכונים "חומרים נדיפים של העלה הירוק". תרכבות אלו מיוצרות על ידי העלים כתגובה לפגיעה על ידי חרקים ומצטיינות ביכולתן להזעיק את אוכלי אותם מזיקים. כך ייצורם של חומרים אלה מהווה מנגנון הגנה בפני אוכלי העשב. פרחי בן חורש רחב עלים מפיקים את אותן התרכבות הנוצרות על ידי כרוב הגינה כתגובה לכרסום זחלי לבנין הכרוב והן מזמינות את הצרעות לטרוף אותם. כך המשיכה אל הפרח היא באמצעות חיקוי כימי של חומר האמור להעיד על נוכחות מזון לצרעות. לצבע יש חשיבות משנית במשיכת המאביקים, מה שמסביר את השוני הרב בצבעי הפרח בין ובתוך האוכלוסיות.
הצוף מאכלס פטריות וחיידקים האופיניים לפירות תוססים והמגיעים אל הפרח באויר ועל ידי הצרעות עצמן. כתוצאה מהתסיסה נוצר אלכוהול, בנוסף לחומרים נרקוטיים יחודיים הנוצרים בפרח. הצרעות הלוגמות מהצוף משתכרות קלות ונעשות כבדות תנועה. כתוצאה מהתנהגות זו הן שוהות יותר זמן רב יותר בפרח וכך גדלים סיכויי ההאבקה.
כתב: אמוץ דפני