קיקיון מצוי

הדפסה
  Ricinus communis שם מדעי
  Castor-Oil Plant Common name
ח'ירווע יהודה שם ערבי
  خروع أللّغة آلعربيّة
חלבלוביים
Euphorbiaceae
משפחה
מחולק לאונות צורת העלה
משונן שפת העלה
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
רעיל משמש לרפואה צמח פולש אלרגני

דווח לנו

קיקיון  מצוי
צילום: © אלי ליבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

קיקיון מצוי הוא צמח-רעל וצמח-תועלת. זהו שיח עשבוני גדול, זקוף, קירח, מעוצה בבסיסו, גובהו עד 5 מ'. הענפים שבירים, גונם כחלחל בגלל כסות שעווית. הגבעולים חלולים. העלים מסורגים, גדולים (קוטרם עד 30 ס"מ), עגולים, כפניים, אונותיהם משוננות, מחודדות, מספרן 7–10. העלה נישא על פטוטרת ארוכה. בשולי הטרף ועל הפטוטרת יושבות בלוטות זעירות, וכאשר קוטפים את העלים נודף ריח אופייני חזק. הרעל (ריצין) מרוכז בעיקר בקליפת הזרע.
קיקיון מצוי פורח במשך כל השנה. התפרחת נישאת בקצה ענף, אורכה יכול להגיע לכדי 30 ס"מ. הפרחים חד-מיניים, פרחי זכר נפרדים מפרחי הנקבה, אך אלה ואלה נמצאים באותו פרט (צמח חד-ביתי). קוטר הפרח 10 מ"מ. העטיף פשוט, גביעי, אין כותרת. הפרחים הנקביים נמצאים בראש התפרחת. הפרח בנוי משחלה עילית מצויידת בשיכים, המחולקת לשלוש מגורות. בראש השחלה נישא עמוד-עלי עם 3 צלקות שצבען אדום, לכל צלקת 2 אונות. מקור אחר מתאר זאת בתור 3 עמודי-עלי אדמדמים שכל אחד מהם מתפצל לשתי אונות. בחלק התחתון של המכבד יושבים פרחים זכריים. יש להם 5–3 עלי גביע. האבקנים רבים, זיריהם מסועפים. ההאבקה באמצעות רוח. הפרי הלקט כדורי שיכני שקוטרו 3 ס"מ, והוא מורכב משלוש מגורות תפוחות ונפתח לאורכו ב-3 קשוות. הזרעים יפים ומבריקים, צבעם חום-שחור מבריק ומנומר, קוטרם 10 מ"מ, והם חביבים על חורזי מחרוזות. בראש הזרע בולט גוף שומני הקרוי עטי (קרונקולה). קליפת הזרעים מכילה ריצין – חומר רעיל הפוגע בכבד. בכמות מבוקרת משמש הריצין כתרופה בשם ריצינה. נמלים מפיצות את זרעי הקיקיון כאשר הן אוספות את הזרעים ואוכלות את החלק השמנוני שבראשם – העטי.
קיקיון מצוי הוא צמח גֵּר בארץ, מוצאו מאזורים טרופיים במזרח אפריקה ובהודו. כיום הוא גדל בארץ בבתי גידול מופרעים, בצידי דרכים ובערוצי נחלים. נפוץ ברוב אזורי הארץ – מחוף הגליל ומקורות הירדן בצפון ועד בקעת ים המלח והערבה בדרום. מגדלים את צמחי הקיקיון כצמח תועלת בארצות טרופיות באסיה – הודו, סרי לנקה, אינדונזיה ומלזיה – שם הוא משמש כענף כלכלי חשוב. הזרעים מכילים שומן רב, עד 50% ממשקלם. שמן קיק משמש ברפואה כסם משלשל; בתעשיה הכימית כחומר-גלם למוצרים שונים; וכן לסיכת מנועי מטוסים, בזכות עמידותו בפני קפיאה. פותחו גם זנים ציוריים לנוי. כיום נבדקת האפשרות לנצל שמן זה גם לייצור תחליף לדלק למנועי דיזל.
זרעי קיקיון נמצאו בקברים קדומים במצרים מלפני 6,000 שנה. קיקיון נזכר בספר יונה כעץ הצומח מהר ונובל מהר, ומכאן הביטוי "קיקיוני" למשהו שזמן קיומו קצר.
בסוג 3 מינים, בארץ 1.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

בספר יונה מוזכר הקיקיון כעץ שתחת צלו הסתתר הנביא יונה, ואחר כך התייבש כדי להעביר מסר ליונה.
"וימן אלוהים תולעת... ותך את הקיקיון וייבש"
(יונה ד' ז).

משום כך השתרש שמו בשפה העברית כמטאפורה למשהו שלא מחזיק מעמד או שאינו אמִתי.

קישורים


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים