הדפסה

מיכאל דשא ז"ל (1998-1915)   25/01/2016

נולד בכ"ג סיון תרע"ה (1915). בבוברויסק, שברוסיה הלבנה .כשהיה כבן עשר (1925) עלה ארצה עם הוריו ואחיו לבית אייזנשטדט. תחילה למד בביה"ס הריאלי בחיפה ואח"כ השתלב בלמודי החקלאות בביה"ס "מקווה ישראל". הוריו, שהחליטו להיות חקלאיים, התיישבו בבאר-טובה הישנה ומשם עברו למושבה פרדס-חנה. עם סיום בית-הספר החקלאי, עזר בטיפוח הפרדסים והמשק החקלאי, בד בבד עם השתתפות פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד שבה היה מדריך. בתקופה זו היה מיודד עם חנה סנש שהייתה בשדות-ים.

לאחר שסיים את סמינר בית הכרם למורים בירושלים, הדריך  ולימד, בין היתר, בעמק יזרעאל שבמושב תל-עדשים, כשבין חניכיו בנוער העובד והלומד  גם אשתו לעתיד,  יעל לבית צימבל, רפאל איתן ("רפול"), שמעון פרס, אורי שוהם ועוד רבים וטובים. 
לאחר השואה שלחה אותו הסוכנות היהודית - בשיתוף עם הג'וינט והצבא האמריקאי - להכשיר ילדים ניצולים מרחבי אירופה ולהכינם לעלייתם ארצה.
במלחמת השחרור שירת בחטיבת אלכסנדרוני וסיים את קורס הקצינים הראשון של צה"ל.
לאחר השלמת התואר הראשון באוניברסיטה  העברית, לימד בגימנסיה רחביה,  ובביה"ס התיכון המקיף הראשון בארץ, בדרום.
בו- זמנית , המשיך בכתיבה והוציא לאור ספרי שירה   וסיפורת לילדים, לנוער ולמבוגרים. הוא גם יזם וערך את המקומון הראשון בארץ, "מה מנגב", בברכת דוד בן-גוריון וראש העיר דאז, דוד טוביהו.  היה מעורה בחיי הרוח והתרבות בבאר-שבע.
בשנות השישים השלים תואר שני בספרות ילדים.
געגועיו ואהבתו הראשונה לעבודת האדמה ולטבע הכפרי  של ילדותו ונעוריו הביאוהו   לרכישת בית ואדמה בכפר - בשדמה שליד גדרה.
שם לימד בביה"ס התיכון האזורי בגדרה , באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה.
נטיעת הפרדס והרכבתו באולרו שמימי "מקוה ישראל" ופרדס-חנה, מטע הפקנים והחצר עטורת העצים, השיחים ופרחי הבר, שטיפח באהבה,   היצירה הספרותית בה ביטא אהבתו זו מילאו את חייו עד יומו האחרון.
בכ"ח באלול תשנ"ח - ערב רה"ש תשנ"ט,  נפטר בביתו שבשדמה, כשלידו אשת נעוריו יעל, והוא בן 83 שנה. השאיר בן ובת, שמונה נכדים וכשלושים ספרי שירה, פרוזה ועיון לילדים, לנוער   ולמבוגרים.

את אהבתו לטבע לנוף ולצמחיית הארץ ביטא בשירים הרבים ובחידונים שהקדיש לצמחי הבר של ישראל.
שיריו מתאפיינים ציורי לשון בעלי עוצמה, והם  חוויתיים רלוונטי עבור הקורא בן זמננו.

ונדמה שאין יותר מהשיר הבא לאפיין את שיריו.


כל פרח הוא שיר

כֹּל פֶּרַח הוּא שִׁיר -
מִלּוֹתָיו עַלְעָלִים
 שׁוּרוֹתָיו גִּבְעוֹלִים
 וְרֵיחוֹ וּגְוָנָיו -
חָרוּזִים וּצְלִילִים

 הַנַּרְקִיס, לְמָשָׁל,
שִׁיר עַלִּיז וְצוֹחֵק,
צְחוֹק צָחוֹר וְזָהֹב
 הוּא זוֹרֵעַ הַרְחֵק
 בִּצְלִילֵי בֹּשֶׂם טוֹב.

הָרַקֶּפֶת הִיא שִׁיר
 חֲרִישִׁי וּבַיָּשָׁן,
בְּחַגְוֵי הַסְּלָעִים
 מַנְגִּינָה שֶׁל פְּלָאִים
 מִשְּׁמִיעָה לְנַפְשָׁהּ....

כְּנֶגְדָּהּ כַּלָּנִית
 הִיא מְאֹד קוֹלָנִית:
לְעֵינֵי הַחַמָּה
 מַשְׁמִיעָה הִיא בְּגִיל
 שִׁיר תְּרוּעָה אֲדֻמָה

 כָּךְ פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה
 מְזַמְּרִים וְנוֹגְנִים
 נִיחוֹחוֹת וּגְוָנִים,
לַיָּשִׁישׁ, לַצָּעִיר -
כֹּל פֶּרַח הוּא שִׁיר
 
 בהקלקה על הצמחים המקושרים שבהמשך, נמצאים שיריו הנפלאים. אעפ"י שכתב אותם לילדים, הם מרגשים גם את המבוגרים...

לופית מצויה
לוטמית דביקה
לוטמית ערבית
מעוג אפיל
מצילות מצוייצות
מרגנית השדה
מרקולית מצויה
נורית הלב
נזמית לבנה
ניזמית לופתת
נענה משובלת
סחלב הגליל
סחלב פרפרני
סייפן התבואה
סיתוונית היורה
ערברבה שעירה

חלמונית גדולה
נרקיס מצוי
חצב מצוי
אכסף מבריק
אלמוות הכסף
אשבל ערבי
בוצין מפורץ
בן-חצב יקינתוני
בן חצב סיתווני
בן-סחלב צריפי
בר-גביע קוצני
גזר מצוי
דודא רפואי
דולב מזרחי
דל-קרניים כרמלי
דלעת נחש סורית

גינון חסכוני במים