משפחת הדנשטטיים   Dennstaedtiaceae

משפחת הדנשטטיים בסדרת הרב-רגלאים (Polypodiales, הסדרה הגדולה במחלקת השרכים, אשר אליה משתייכים יותר מ-80% ממגוון מיני השרכים ובה לפי PPG I, שיטת החלוקה הטקסונומית החדשה, 6 תת-סדרות, 26 משפחות, יותר מ-250 סוגים ויותר מ-8,700 מינים), כוללת 10 סוגים ויותר מ-250 מינים.
המשפחה קרויה על שם הסוג דנשטטיה (Dennstaedtia), שאינו גדל בישראל ושמו המדעי ניתן לו לכבודו של הרופא והבוטנאי הגרמני דנשטט (August Wilhelm Dennstedt, 1776-1826).
המאובנים הקדומים ביותר של רב-רגלאים תוארכו כבני יותר מ-200 מיליון שנה, התקופה שבין עידני הטריאס והיורה ומשערים כי ההתפצלות של הדנשטטיים בתוך סדרה זו חלה בתחילת עידן הקרטיקון העליון, לפני כ-90-100 מיליון שנה. תפוצתם בעיקר באזורים הטרופיים, אך למעשה היא קוסמופוליטית, בעיקר תודות לתפוצתו הנרחבת של הסוג אברנית (Pteridium).
הדנשטטיים הם צמחים רב-שנתיים, הגדלים על-פי רוב ביערות לחים. הגבעולים זוחלים כקנה-שורש ארוך, שעירים, מסתעפים. במינים רבים ניצני העלים הצעירים גלולים כסליל חלזוני (circinate) הנפרש עם ההתבגרות. העלים (fronds) גדולים. הפטוטרת על-פי רוב שעירה. הטרפים מורכבים-מנוצים 4-1 פעמים, עשבוניים או גלדניים, לעתים שעירים. ציר העלה מחורץ בצדו העליון. העלעלים נגדיים או מסורגים לאורך ציר העלה. העורקים מזלגיים או מנוצים, אינם מגיעים עד לשולי העלה. המנבגים מקובצים לצברים (sori) עדשתיים, או סרגליים, הערוכים בקצות העורקים, סמוך לשולי העלה, בצידם התחתון של אונות הטרפים. צברי המנבגים מוגנים בקשקש מגן - "ציפית" (indusium), חופשי, או מאוחה לשולי אונת הטרף ויוצר קופסית, או כיס, לעתים מוסתר בקפל שולי העלה. עם נביטת הנבג מתפתח על פני הקרקע גמטופיט זעיר, ירוק, לבוב, קירח, הנושא על פני שטח היצע התחתון את איברי המין הזכריים והנקביים (אנתרידיה וארכגוניה, בהתאמה).
מינים אחדים בסוג אברנית נחשבים צמחים פולשים אגרסיביים. בעזרת קנה-השורש שלהם העשוי להגיע לאורך של 400 מטרים ומשום שעליו מכילים רעלנים ויוצרים אפקטים אללופתיים (מעכבי-צמיחה), הצמח מתפשט ודוחק את המינים המקוריים, באופן ששטחי מרעה הופכים לבלתי שימושיים.
בישראל מיוצגת משפחת הדנשטטיים על-ידי מין אחד - אברנית הנשר, מין נפוץ עולמית אך נחשב "צמח אדום", הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. הסוג שוייך עד לאחרונה למשפחת האברניתיים (Hypolepidaceae), אולם מחקרים מולקולריים-פילוגנטיים הראו כי הוא חלק מקבוצה חד-שושלתית המורכבת מכמה משפחות שאוחדו תחת משפחת הדנשטטיים.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Christenhusz, M.J.M. and Chase, M.W. (2014). Trends and concepts in fern classification. Annals of Botany, 113:571-594
  2. Cranfill, R.B., Flora of North America Vol.2: Dennstaedtiaceae Ching, Online version
  3. Kramer, K.U. (1990). Dennstaedtiaceae, in: Kubitzky, K. (Ed.). The Families and Genera of Vascular Plants: Pteridophytes and Gymnosperms. Pp. 81-93. Springer-Verlag, Berlin Heidelberg
  4. Schneider, H. et al. (2004). Ferns diversified in the shade of angiosperms, 428:553-557
  5. Schuettpelz, E. et al. (2016). A community-derived classification for extant lycophytes and ferns. The Pteridophyte Phylogeny Group (PPG I). Journal of systematics and evolution, 54:563-603
  6. Yuehong, Y. et al. Flora of China, Vol. 2-3: Dennstaedtiaceae, online version
  7. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים

חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 1 צמחים ששייכים למשפחת הדנשטטיים
אברנית הנשר


גינון חסכוני במים