משפחת החבלבליים   Convolvulaceae

משפחת החבלבליים, בסדרת הסולנאים (Solanales, שבה גם סולניים ועוד 3 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת כ-70 מינים וכ-1,300 מינים, הנפוצים באזורים טרופיים, סוב-טרופיים וממוזגים. יותר משליש מהמינים שייכים לשני הסוגים העיקריים במשפחה - חבלבל ולפופית. על-אף תפוצתם הנרחבת, חלק מהסוגים אנדמיים ליבשות מסויימות. החבלבליים התפתחו לפני 68 מליון שנה.
המשפחה קרויה על שם הסוג חבלבל, ששמו המדעי, Convolvulus (ומכאן שם המשפחה, Convolvulaceae), מלטינית: "מפותל", מתאר את גבעוליו הנכרכים של הצמח. גם השם העברי, חבלבל, וריאציה של "חֶבֶל", מאזכר את הגבעולים הארוכים והמפותלים של בני הסוג והוא נזכר לראשונה ב"רשימת מֻנחי-הצמחים, עברית-ערבית-רומית-אשכנזית", שהתפרסמה בזכרונות ועד הלשון מחברת ג, תרע"ג (1913).
החבלבליים הינם עשבים מטפסים חד-שנתיים, או רב-שנתיים, לעתים בני-שיח או שיחים, לעתים טפילים על שורשי צמחים פונדקאים, הניכרים במבנה פרחיהם דמויי-המשפך ומחומשי האיברים: 5 עלי גביע, 5, עלי כותרת מאוחים ו- 5 אבקנים. במשפחה זו מוכרים גם עצים (למשל, המין הומברטיה, Humbertia, ממדגסקר).  אברי הצמח מכילים בדרך-כלל נוזל חלבי. שורשי רוב המינים סיביים, לעתים מעובים ובשרניים, במינים הטפיליים (דוגמת כשות) הם חסרים. הגבעולים, במינים רבים, ארוכים ונכרכים על צמחים שכנים. העלים מסורגים, חסרי עלי-לוואי, פשוטים, מחולקים, או מורכבים ובמינים הטפיליים הם חסרים. הפרחים על-פי רוב ניכרים, לעתים מרהיבים, אך יש מינים שפרחיהם קטנים. הפרחים ממהרים לקמול, ברבים מן המינים שורד הפרח רק מספר שעות מרגע פתיחתו. לפרחים בדרך-כלל סימטריה רדיאלית והם דו-מיניים, אך פרחיהם של מספר מינים אפריקניים הם חד-מיניים. התפרחות עשויות פרחים בודדים, או צברים, אשכולות, מכבדים, או סוככים בחיקי עלים, או בקצות הגבעולים. עלי הגביע חופשיים, רעופים זה על גבי חברו, יש והם ממשיכים לגדול עם הבשלת הפרי, נותרים יציבים לאחר ההבשלה ואינם נושרים. הכותרת על-פי רוב דמויית-משפך, אך יש והיא פעמונית, דמויית-מסמר, או דמויית-כד, אונותיה תמימות או מחולקות לאונות. בעומק צינור-הפרח, בבסיס השחלה, מצוי צופן דמוי-כוסית או טבעת, לעתים מחולק ל-5 אונות, במינים אחדים הוא חסר. האבקנים מאוחים לבסיס צינור-הכותרת ועולים לסירוגין בין אונותיה, לעתים בולטים מן הכותרת ולעתים מוסתרים בה. הזירים נימיים, שווים זה לזה או שונים זה מזה באורכם, למאבקים 2 לשכות, מהן משתחררת האבקה מחריצי אורך ורוחב. גרגרי האבקה חלקים או מכוסים בחודים עדינים. השחלה עילית, עשויה מ-2 עלי-שחלה ולה מגורה אחת או שתיים, לעתים רחוקות 4-3 מגורות, כל מגורה מכילה לרוב 2 ביציות. מן השחלה עולה עמוד-עלי יחיד, לעתים חסר או קצר מאוד, שבראשו צלקת כיפתית יחידה או 2 אונות נימיות, ביצניות-מעובות, או כדוריות. במספר מינים ישנם 2 עמודי-עלי. הפרי הלקט, נפתח בקשוות או במכסה, או מתפרק באופן בלתי-סדיר, לעתים רחוקות הפרי אגוזית או ענבה. בפרי 4-1 זרעים, שלהם בדרך-כלל 3 צלעות והם חלקים או שעירים, בהם אנדוספרם סחוסי, המקיף עובר גדול יחסית, שלו פסיגים מקופלים או מקומטים. במינים הטפיליים, העובר נימי והפסיגים כמעט מנוונים.
לחלק ממיני החבלבליים חשיבות כלכלית ורפואית. מינים שונים במשפחה משמשים כצמחי מאכל, דוגמת הבטטה שהינה למעשה השורש עתיר העמילן והמתוק של לפופית הבטטה  (Ipomoea batatas) ו"תרד המים הסיני" (Impomea aquatica), המשמש למאכל בארצות המזרח-הרחוק. מינים גדולי פרחים ועתירי צוף משמשים כמקור אבקה וצוף להפקת דבש ע"י דבורים. מזרעי מינים מסויימים מכינים חומרים משלשלים. מספר מינים משמשים בגינון ואחרים נחשבים כעשבים רעים בשדות חקלאיים.
משפחת החבלבליים עתיקה למדי ונמצאו גרגרי אבקה מאובנים, המתוארכים לתקופת האיאוקן (לפני 45-40 מיליון שנה). מחקרים מולקולאריים שנעשו בשנים האחרונות מאששים את מוצא כל סוגי המשפחה מאב קדמון משותף ואת קרבתם היתרה לבני משפחת הסולניים. הללו נבדלים מורפולוגית מהחבלבליים בכך שעלי הגביע שלהם מאוחים והסימטריה של פרחיהם אינה תמיד רדיאלית אלא לעתים דו-צדדית.
בישראל מיוצגת משפחת החבלבלים ע"י 5 סוגים ו-44 מינים, חלקם נדירים, חלקם צמחים "אדומים" שבסכנת הכחדה (2 מיני כשות ומין אחד של לפופית) ואחד נכחד מישראל (חבלבל מדברי).

כתב: דרור מלמד

מקורות:

 

  1. Austin, D.F. (2009). Neotropical Convolvulaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics.

  2. Austin, D.F.  & Ghazanfar, S. Flora of Pakistan, Online

  3. Fang, R. & Staples, G. Flora of China, Online Vol. 16, p. 271

  4. Feinbrun-Dothan, N. (1978). Flora Palestina, Part Three, p. 31

  5. Stefanović, S., Krueger, L. and Olmstead, R.D. (2002). Monophyly of the Convolvulaceae and circumscription of their major lineages based on DNA sequences of multiple chloroplast loci. American Journal of Botany, 89 pp. 1510-1522

  6. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. המגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל. (1998). כנה. ירושלים.

 


חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 35 צמחים ששייכים למשפחת החבלבליים
חבלבל איטלקי
חבלבל ארצישראלי
חבלבל גלוני
חבלבל החוף
חבלבל הלבנון
חבלבל המשי
חבלבל השדה
חבלבל השיח
חבלבל זיתני
חבלבל כפני
חבלבל מגובב
חבלבל מדברי
חבלבל מצרי
חבלבל משובל
חבלבל סורי
חבלבל סיצילי
חבלבל עדין
חבלבל צמיר
חבלבל רפואי
חבלבל שעיר
חבלבלן המשוכות
כשות השדות
כשות ארצישראלי
כשות גס
כשות הקורנית
כשות קוטשי
כשות קצרת-עלי
כשות ראוס
כשות שטוח-פרחים
לפופית החוף
לפופית החיצים
לפופית כפנית
לפופית משולשת
לפופית רגל-העז
ערר כריתי


טיולים בארץ   חניוני פיקניק   גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים