משפחת החמציציים   Oxalidaceae

משפחת החמציציים בסדרת החמציצאים (Oxalidales, שבה עוד 6 משפחות ללא נציגים בבר בישראל) כוללת 8 סוגים וכ-600 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-50 מיליון שנה ותפוצת מיניה משתרעת בעיקר באזורים הטרופיים והסובטרופיים בחצי הכדור הדרומי, אך קיימים מינים באזורים הממוזגים הצפוניים.
המשפחה קרויה על שם הסוג הגדול שבה, חמציץ. שם הסוג העברי הובא לראשונה במילון "ילקוט צמחים", בעריכת פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), אשר יצא לאור על ידי ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930) והוא עברות לשם הסוג המדעי, Oxalis (ומכאן שם המשפחה, Oxalidaceae), מיוונית: Oxis - "חמוץ", "חומצה", המאזכר את טעמם החמצמץ של העלים והגבעול של מיני הסוג.
החמציציים הם על-פי רוב עשבים, לעתים בעלי קנה-שורש זוחל בשרני, פקעת, או בצל, מעטים מהמינים הם בני-שיח, או עצים. העלים ערוכים בשושנת, או ערוכים מסורגים על הגבעול, מנוצים, מאוצבעים, על-פי רוב תלתניים, שולי העלעלים תמיד תמימים. במינים אחדים העלים מתקפלים לעת ערב ונפרשים בשעות האור. לעתים קיימים עלי-לוואי קטנים. הפרחים דו-מיניים, נכונים. התפרחות ערוכות בצברים, או סוככים-מדומים, או שהפרחים יחידים. לפרח 5 עלי-גביע, בלתי-נשירים ו-5 עלי כותרת מפורדים, לעתים מאוחים מעט בסיסם, צבעוניים, שזורים בניצן בשעות החשיכה ונפרשים בשעות האור. בפרחים 10 אבקנים, מאוחים בבסיסם, ערוכים ב-2 דורים, לעתים אלה שבדור החיצוני מנוונים (סטמינודים), זיריהם קצרים מאלה שבדור הפנימי. לעתים מצוי צופן בבסיס האבקנים. המאבקים בני 2 לשכות, מפזרות אבקה דרך סדקי אורך, כלפי פנים הפרח. השחלה עילית, עשויה 5 עלי-שחלה מאוחים, לעתים מפורדים, היוצרים 5 מגורות, בכל אחת ביצית יחידה עד מספר ביציות. מכל מגורה עולה עמוד עלי, הנושא בראשו צלקת כיפתית, או שסועה מעט ל-2 אונות קטנות. בפרחי החמציציים נפוצה תופעה של הטרוסטיליה - בפרחים שונים באוכלוסיה אורך האבקנים ועמוד-העלי שונה, פעמים עמוד-העלי גבוה מן האבקנים ופעמים הוא נמוך מהם ולעתים ישנם מצבי ביניים. מערכים שונים אלה, מותאמים להאבקה באמצעות מאביקים שונים או חלקים שונים בגופו של אותו מאביק. באופן זה, אבקה שמקורה באבקן גבוה, תגיע בעיקר לעמוד-עלי גבוה ולהיפך ולפיכך תתבצע הפריה בין צמחים בעלי מטענים גנטיים שונים זה מזה ותימנע הפריה עצמית. הפרי הלקט הנפתח בקשוות, לעתים רחוקות ענבה. לזרעים מעטה רירי גמיש, הנהפך ככפפה מהפנים החוצה ויורה את הזרעים אל מחוץ להלקט. הזרעים מכילים כמות רבה של אנדוספרם. העובר זקוף, דו-פסיגי, מכיל כלורופיל.
לאחדים מהחמציציים חשיבות כלכלית ואקולוגית. מיני חמציציים רבים עתירים בחומצה אוקסאלית, המקנה לאברי הצמחים ופירותיהם את החמצמצות המוכרת, אולם צריכה מוגזמת של חומצה אוקסאלית עלולה להיות רעילה. הפרי החמצמץ קרמבולה, שלו חתך רוחב דמוי-כוכב (קרוי לעתים "כוכבית", או "פרי-כוכב"), הוא פריו של העץ ירוק-העד Averrhoa carambola, שמוצאו מדרום-מזרח אסיה. מיני חמציץ אחדים משמשים לגינון, אך יש בהם מינים בעלי פוטנציאל התפשטות ופלישה.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י 2 מינים. חמציץ נטוי הוא צמח גר שהתפשט באופן פולשני והפך למטרד אקולוגי, המכסה שטחים נרחבים ודוחק את הצומח העשבוני המקומי, בצפון הארץ ומרכזה, בעיקר במישור החוף. הוא מתרבה בישראל ביעילות רבה, אולם ברביה וגטטיבית בלבד, ע"י הפצת הפקעות בידי אדם וע"י בעלי-חיים (ככל הנראה חולדים). קשה ביותר להיפטר ממשטחי החמציצים, משום שהצמחים אינם נעקרים בשלמותם. חמציץ קטן, אף הוא צמח פולש, הניכר בפרחיו הצהובים, הקטנים ובהלקטיו המחודדים, מתרבה בעיקר בגינות ודשאים.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Fiaschi, P. (2010). Neotropical Oxalidaceae. In: Milliken, W., Klitgård, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
  2. Liu, Q. & Watson, M. Flora of China, 11 p. 1, Online
  3. Nasir, Y. Flora of Pakistan, 4, Online
  4. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
  5. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Oxalidaceae R. Br. Online Version
  6. Zohary, M. (1972). Flora Palestina, Part Two, p. 224

חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 2 צמחים ששייכים למשפחת החמציציים
חמציץ נטוי
חמציץ קטן


גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים