משפחת המורניים   Viburnaceae

משפחת המורניים בסדרת השלמונאים (Dipsacales, שבה גם היערתיים - משפחה שהורחבה מאוד וכוללת את משפחות הולרייניים והשלמוניים, שהיו נהוגות לפני הרשימה הטקסונומית של APGIII), כוללת 5 סוגים ויותר מ-155 מינים. הסוגים מורן וסמבוק, שהיו כלולים בעבר במשפחת היערתיים, משוייכים כיום למשפחה זו. המשפחה התפתחה לפני כ-35 מיליון שנה ותפוצת מיניה משתרעת באזורים הממוזגים שבחצי-כדור הארץ הצפוני, בהרים גבוהים שבאזורים הטרופיים ובאוסטרליה.
שמה העברי המוצע של המשפחה, על שם הסוג מורן, אינו רשמי והוא ממתין לאישור ועד הלשון העברית. השם מורן הופיע לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי) ואשר ראה אור בשנת תר"ץ (1930), אך שימש כשמו העברי של עץ, שאינו מצוי בארץ - Cornus mas. ב"מילון לצמחי ארץ-ישראל", שיצא לאור על-ידי ועד הלשון העברית בשנת תש"ו (1946), הובא השם מורן כשמו העברי של הסוג המוכר לנו כיום בשם זה, עברות של השם הערבי - "מוראן". לאחרונה שונה שמה הלועזי של המשפחה ל Viburnaceae, התואם את השם העברי - מורניים (שמו המדעי של הסוג מורן הוא Viburnum, שם לטיני עתיק יומין לשיח אירופי נפוץ - מורן לנטני - Viburnum lantana). לפני כן (ויש המשתמשים עדיין בשם זה), שמה המדעי של המשפחה נקרא על שם הסוג Adoxa (ומכאן Adoxaceae), שגם הוא אינו גדל בבר בישראל, מיוונית: a - "ללא", doxa - "תהילה", לאמור: "חסר-תהילה", "פשוט", על שום פרחיהם הצנועים של מיני הסוג.
המורניים הינם עצים קטנים, שיחים, לעתים ירוקי-עד, לעתים עשבים רב-שנתיים שלהם קנה-שורש. במינים אחדים אברי הצמח מכוסים בשערות, לעתים כוכביות. העלים נגדיים, פשוטים, בעלי-פטוטרות, הטרפים מחולקים לאונות, לעתים דמויי-כף-יד (במיני מורן שונים), או מורכבים (Adoxa) או מורכבים-מנוצים (סמבוק), שוליהם תמימים, משוננים. עלי-לוואי קיימים, לעתים עם תוספתנים בלוטיים. התפרחות אשכולות, או סוככים-מדומים בראשי הגבעולים, או בחיקי-עלים. הפרחים דו-מיניים, נכונים, מואבקי-חרקים - זבובים קטנים ודבוראים. העטיף כפול, ערוך בדורים של 5. עלי-הגביע אינם ניכרים, עלי-הכותרת מאוחים בבסיסם. בפרחים 5 אבקנים (סמבוק, מורן), לעתים 4-3 (Adoxa, Sinadoxa), מאוחים לעלי-הכותרת וערוכים ביניהם לסירוגין, לעתים בדור נוסף, מספר דומה של אבקנים מנוונים (סטמינודים), ערוכים אל מול עלי-הכותרת, בבסיסם צופן דמוי-דיסקה. במינים אחדים, זירי האבקנים מחולקים כמעט לכל אורכם לשניים וכך נראה מספר האבקנים כפול (Adoxa). למאבקים לשכה אחת, משחררת אבקה כלפי חוץ הפרח, דרך סדקי-אורך, העוברים לכל אורכה. השחלה תחתית, או תחתית-למחצה, עשויה 5-2 עלי-שחלה, מאוחים, היוצרים 5-3 מגורות, לעתים מגורה אחת, בכל אחת ביצית יחידה, לעתים רק אחת פוריה. מכל מגורה עולה עמוד-עלי, לעתים עמודי-העלי מאוחים, בראשם צלקת כיפתית, או בת 3 אונות, לעתים עמוד-העלי חסר והצלקת יושבת. הפרי ענבה (סמבוק) או בית-גלעין (מורן), מכיל זרע יחיד, או 5-3 זרעים, בעלי-אנדוספרם.  העובר קטן ולו 2 פסיגים.
מפרחיהם ועליהם של סמבוק שחור (S. nigra) מכינים סירופ, המשמש למאכלים, ליקרים וקינוחים במדינות אירופה. ברפואה העממית מכינים שיקויים מן הסמבוק השחור לטיפול בהצטננויות ואלרגיות וקיימים תכשירים מודרניים מפירות הצמח, העתירים בפוליפנולים, שלהם פעילות אנטי-ויראלית ואנטי-בקטריאלית, להקלה על סימפטומים של שפעת, הצטננות ומחלות דרכי הנשימה.  מיני מורניים אחדים נפוצים כצמחי נוי.
בישראל מיוצגים הסמבוקיים על-ידי שני סוגים, מורן וסמבוק. מורן  החורש נדיר בחורשות הכרמל והגליל. סמבוק אמיתי (עשבוני) - נדיר מאוד וגדל באתר יחיד בחרמון. סמבוק שחור גדל כפליט תרבות באתרים אחדים בישראל.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Every, J.L.R. (2010). Neotropical Adoxaceae. In: Milliken, W., Klitgård, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics.  Kew Gardens website
  2. Hong, G., Yang, Q., Malecot, V. & Boufford, D.E. Flora of China, Vol. 19 p. 570, Online
  3. Nasir, Y.J. Flora of Pakistan, Online
  4. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
  5. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Adoxaceae Trautv. Online Version

חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 3 צמחים ששייכים למשפחת המורניים
מורן החורש
סמבוק עשבוני
סמבוק שחור


גינון חסכוני במים