משפחת המימוניים   Hydrocharitaceae

משפחת המימוניים בסדרת כף-הצפרדע (Alismatales, סדרה בחד-פסיגיים, שבה כלולים כיום, לאחר הרחבות פילוגנטיות-מולקולריות,  גם כף-הצפרדע, בוציציים, לופיים, נהרוניתיים, גליתיים, רופיניים ועוד 7 משפחות ללא נציגים בישראל) כוללת יותר מ-15 סוגים וכ-150 מינים. בתוך כך, צורפו כל מיני משפחת הנידיים למשפחת המימוניים ומשפחת הנידיים בוטלה.
המשפחה התפתחה לפני כ-70 מיליון שנה ותפוצת מיניה באוקיינוסים, בימים, במקווי מים מתוקים וביצות מלוחות ברחבי העולם.
המשפחה קרויה על שם הסוג מֵימוֹן (מלשון מים), שנזכר לראשונה ב"מילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית", אשר יצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בשנת תש"ו (1946).
שמו המדעי של הסוג, Hydrocharis (ומכאן שם המשפחה, Hydrocharitaceae), מיוונית: hydro - "מים", charis - "חן", "יופי".
המימוניים הינם צמחי-מים עשבוניים, חד-שנתיים, או רב-שנתיים, גדלים במים מתוקים, או מלוחים. מינים אחדים טבולים לחלוטין, באחרים חלק מן העלים צפים על פני המים ויש שרק קנה-השורש בקרקעית גוף המים והעלים כולם מעל פני-המים. הגבעול דמוי עמוד-פריחה חסר עלים, לעתים מכונף, או שהגבעול עדין, לעתים שולח שלוחות על-קרקעיות. מערך העלים וצורתם מגוון במינים השונים והם עשויים להיות ערוכים בשושנת, מסורגים, נגדיים, או דוריים, יושבים, או בעלי-פטוטרות. לעתים קיימים עלי-לוואי, היוצרים נדן צינורי מסביב לגבעול. כברוב המינים בסדרת כף-הצפרדע, בחיק העלה מצויים מספר קשקשים זעירים, או שערות,  המפרישים נוזל צמיג (intravaginal squamules). הטרפים סרגליים, או רחבים, שוליהם תמימים, או משוננים. לעתים מצויה בטרפים ארנכימה - רקמת אויר המסייעת לציפת העלים במים. התפרחות בנות פרח יחיד, או אשכול, חפויות בצעירותן בשני חפים דמויי-עלים, או במתחל שבקצהו 2 אונות, נישאות בראש הגבעולים, בחיקי עלים או על עמוד תפרחת חסר עלים. הפרחים נכונים, דו-מיניים, או חד-מיניים והצמחים חד-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרט אחד, או דו-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרטים שונים, לעתים קרובות עם שרידים של פרחי המין האחר. כאשר הפרחים דו-מיניים, בדרך-כלל הפרחים הזכריים מרובים והפרחים הנקביים יחידים. העטיף כפול, עשוי 3 עלי-גביע ירוקים ו-3 עלי-כותרת קרומיים, ניכרים, או זעירים, אך באחדים מהסוגים (Thalassia, Halophila) העטיף פשוט, בן 3 אונות. בפרחים 2 עד הרבה אבקנים, ערוכים בדור אחד, או יותר, הפנימיים שבהם לעתים מנוונים (סטמינודים). זירי האבקנים עדינים, מפורדים, או מאוחים בזוגות, המאבקים בני 4-1 לשכות, מפזרות אבקה כלפי חוץ הפרח, דרך סדקי אורך מקביליים. השחלה תחתית, עשויה 15-2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים מגורה אחת ובה ביצית אחת עד ביציות רבות. מן השחלה עולים עמודי-עלי, מספרם כמספר עלי-השחלה, נושאים בראשם צלקת שלה 2 אונות, לעתים מנוצה. בפרחים זכריים מצויים לעתים שרידי עליים (פיסטילודים). חלק ממיני המימוניים מואבקי-חרקים ורבים מהם מואבקי-מים. לאחדים מן המינים מנגנוני האבקה ייחודיים: הפרחים הזכריים נושאי האבקה ניתקים מצמח האם, צפים על פני המים, כאשר עלי העטיף משמשים להם כסירה. במקביל, פרחים נקביים מגיעים לפני המים תוך התארכות עוקץ-התפרחת. במפגש בין הפרח הזכרי, הצף חופשי, והפרח הנקבי הנישא על עוקץ ארוך, מועברת האבקה, הפרח המופרה נמשך חזרה למים, על-ידי הסתלסלות העוקץ ומבשיל פרי מתחת לפני-המים (Valissneria). לעתים קיימת תופעה של האבקה עצמית בניצן הסגור (קליסטוגמיה). הפרי הלקט בשרני, דמוי-ענבה, מכיל זרעים קטנים, רבים, חסרי אנדוספרם, מבשיל במים. העובר זקוף ולו פסיג אחד.
מיני מימוניים אחדים משמשים כצמחי-נוי באקווריומים ובבריכות (וליסנריה, אלודיאה -Elodea , מימון).
בפלורה של ישראל מצויינים 4 סוגי מימוניים. מימון הצפרדעים ווליסנריה סלולה, שגדלו במעיינות ובביצות שבעמק החולה נכחדו מישראל. פרטים של וליסנריה, שנאספו פה ושם בשנים האחרונות, מיוחסים לפליטי-תרבות מאקווריומים.  ימון ביצני נאסף בשנות ה-60 במפרץ אילת וככל הנראה נכחד אף הוא. ימון הקשקשים שכיח למדי בקרבת החוף, במפרץ אילת, אולם עקב מספר האתרים המצומצם בהם הוא גדל, נחשב הצמח כמין "אדום", הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. מהסוג נַיָּדָה נאספו 4 מינים בישראל, כולם נדירים, המצוי יותר מביניהם הוא נידת החוף, השכיחה במקווי מים מתוקים בעמק עכו.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Feinbrun-Dothan, N. (1986). Flora Palaestina, Part Four, p. 3-4
  2. Ghafoor, A. Flora of Pakistan, Online
  3. Haigh, A. (2009). Neotropical Hydrocharitaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics.  Kew Gardens website
  4. Haynes, R.R. Flora of North America, Vol. 22, no. 191, online
  5. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
  6. Wang, Q., Guo, Y., Haynes, R.R. & Hellquist, C.B. Flora of China, Vol. 23 p. 91, Online
  7. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Hydrocharitaceae Juss., Online Version
  8. Waycott,M. McMahon, K. & Lavery, P. (2014).  A guide to Southern temperate Seagrasses. CSIRO publishing, Collingwood, Australia
  9. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים
  10. שמידע א. ופולק, ג. (2007). הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א', הוצאת רשות הטבע והגנים
  11. שמידע א. פולק, ג. ופרגמן-ספיר, א. (2011). הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב', הוצאת רשות הטבע והגנים

חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 4 צמחים ששייכים למשפחת המימוניים
וליסנריה סלולה
ימון הקשקשים
מימון הצפרדעים
ניידת החוף


גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים