משפחת האלטיניים   Elatinaceae

משפחת האלטיניים כלולה בסדרת המלפיגאים (Malpighiales), סדרה חדשה למדי, שיוסדה עקב מחקרים פילוגנטיים-מולקולאריים של השנים האחרונות, המצביעים שלבני כל המשפחות הנכללות בה יש אב-קדמון משותף. היא אחת הסדרות הגדולות של הצמחים בעלי הפרחים. בין המשפחות והסוגים הכלולים במלפיגאים אין דמיון מורפולוגי ניכר, אך קיים ביניהם דמיון גנטי. הסדרה קרויה על שם הסוג מלפיגיה (Malpighia), שאינו גדל בישראל ונקרא לכבודו של הרופא והביולוג מלפיגי (1628-1694 ,Marcello Malpighi), אבי המיקרוסקופיה האנטומית וההיסטולוגיה. במלפיגאים כלולות גם משפחות החלבלוביים, הפשתיים, הפרעיים, השעוניתיים, הערבתיים, הסיגליים ועוד 29 משפחות ללא נציגים בבר בישראל.  משפחת האלטיניים כוללת 2 סוגים, אלטין וברגיה, ובהם כ-60 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-50 מיליון שנה ותפוצת מיניה כלל עולמית, בעיקר באזורים הטרופיים וללא נציגים באזורים הארקטיים.
המשפחה קרויה על שם הסוג אלטין (Elatine ומכאן שם המשפחה, Elatinaceae), מיוונית: elatinos - "עץ אשוח", משום שאחד המינים נדמה כעץ אשוח זעיר. משום מה שם הסוג לא עוברת.
האלטיניים הינם עשבים, חד-שנתיים, או רב-שנתיים, לעתים-רחוקות מעוצים בבסיסם, בדרך-כלל צמחי-מים, או צמחים של מקומות לחים, קטנטנים. אברי הצמח מפרישים שרף, המתגבש כגרגרים עדינים על פני שטח הגבעולים. אברי הצמח לעתים שעירים. לפעמים הגבעולים משרישים מהמפרקים. העלים נגדיים, או ערוכים בדורים, במינים האקווטיים הם טבולים במים, הטרפים פשוטים, תמימים, משוננים, או חרוקים. לעתים-קרובות שולי הטרפים מנוקדים בבלוטות. בין פטוטרות עלים נגדיים מצויים עלי-לוואי קרומיים, קטנים. התפרחות אשכולות דלילים בחיקי עלים, או שהפרחים יחידים. הפרחים קטנים, נכונים, דו-מיניים. העטיף כפול, עשוי 5-2 עלי-גביע, רעופים, מפורדים, או מאוחים בחציים התחתון ו-5-2 עלי-כותרת, ורדרדים, או לבנים, רעופים, מפורדים, יציבים ואינם נושרים לאחר ההבשלה. מספר האבקנים כמספר עלי-הגביע או כפול מהם, ערוכים אל מול עלי-הגביע, חופשיים, שווים באורכם. המאבקים בני 2 לשכות, משחררים אבקה דרך סדק אורך, הפונה אל מרכז הפרח. השחלה עילית, עשויה 5-2 מגורות מאוחות, כל מגורה מכילה ביציות רבות. מכל מגורה עולה עמוד-עלי נפרד, קצר, נושא צלקת כיפתית, מגובששת. הפרי הלקט הנפתח לאורך המחיצות, מכיל זרעים רבים, ישרים, או כפופים, חסרי אנדוספרם. לפי צורת הזרע גם צורת העובר - זקוף, או כפוף, הפסיגים קצרים.
רוב מיני האלטין מסוגלים להתרבות במהירות בקרקע בוצית של בתי-גידול מתייבשים, כגון שלוליות חורף. לחלק מהמינים, יכולת של האבקה עצמית גם בפרחים פתוחים (כסמוגמיים), כאשר זירי האבקנים מתארכים ומפגישים את המאבקים עם הצלקות באותו פרח. מנגנון דומה קיים במינים בהם הפרחים טבולים במים ואינם נפתחים (קליסטוגמיים).
מינים אחדים של אלטיניים משמשים כצמחי נוי באקווריומים.
בישראל מיוצגים האלטיניים על-ידי שני הסוגים, ברגיה ואלטין, בהם שלושה מינים מקומיים, כולם נדירים. ברגיה אמנית ואלטין הדורים הם מינים אדומים, הנמצאים בסכנת הכחדה. אלטין עקום זרעים, אמנם אינו נכלל ברשימת הצמחים האדומים, אך הוא נדיר ומכיוון שבתי הגידול הטבעיים שלו הולכים ונעלמים - קיים חשש כבד לשרידותו בישראל.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Ghafoor, A. & Ali, S.I. Flora of Pakistan, Online
  2. Kubitzki, K. (2014). In: Kubitzki, K. (ed), The Families and Genera of Vascular Plants, Vol. 11, pp. 39-42, Springer-Verlag
  3. Steinmann, V.W. (2009). Neotropical Elatinaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
  4. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
  5. Watson, L., & Dallwitz, M.J. (2015). The families of flowering plants: Elatinaceae Dum. Online Version
  6. Yang, Q. & Tucker, G.C. Flora of China, 13, p. 55, Online
  7. Zohary, M. (1972). Flora Palaestina, Part Two, p. 364
  8. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים
  9. שמידע, א. ופולק, ג. 2007. הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל. הוצאת רשות הטבע והגנים

חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 3 צמחים ששייכים למשפחת האלטיניים
אלטין הדורים
אלטין עקום-זרעים
ברגיה אמנית


גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים