משפחת השבטבטיים   Equisetaceae

משפחת השבטבטיים שהיא גם מערכה בפני עצמה (SPHENOPHYTA) משתייכים לשרכים. השבטבטיים, זו קבוצת צמחים עתיקה שמיניה הנפוצים כיום נחשבים למאובנים חיים. אבותיהם כיסו לפני 375 מיליון שנים בתקופות הדיבון את היבשה ויצרו יער. העצים התנשאו עד לגובה של כ-30 מטר והשתייכו לסוג Equisetum.
צאצאיהם החיים כיום מיני השבטבט, הם קוסמופוליטים ומצויים ברוב חלקי עולם למעט באנטרטיקה. הם גדלים במגוון בתי גידול: בשטחים מופרעים, מתחת לעצים, וגם בשולי שטחים מוצפים מים. תפוצתם מוכתבת ממידת לחות הקרקע. הם לא מפונקים בדרישות הקרקע, הם יטיבו לגדול בקרקעות חרסיתיות לחות כמו גם בקרקעות קלות. בשטחים מופרעים, מתחת לעצים, וגם בשולי שטחים מוצפים מים. תפוצתם מוכתבת ממידת לחות הקרקע.
השבטבטיים הם רב שנתיים עשבוניים אשר חלקם הירוק נעלם בקיץ . בעומק הקרקע נשאר קנה שורש אופקי עם פקעיות המחוברות לגבעול. בתום תרדמת הקיץ ובתחילתה של העונה הלחה מתחדשים גבעולים ירוקים.
הגבעול ירוק וגלילי, בעלי פרקים ומפרקים עליהם יושבים עלים וענפי משנה. הגבעולים יכולים להגיע לגובה עד מטר, ומזכירים גבעולים של צמחים מטיפוס רותמי. בגבעול יש להם עיבויים אנכיים לאורך, המצוידים בתאים צורניים קשיחים. אלה מייצבים את הענפים למצב זקוף.
העלים קטנים, צורתם משולשת, הם מסודרים בדור וסמוכים זה לזה. חלקם התחתון מתארך לצורת נדן העוטף את המפרק. העלים חומים ואינם מטמיעים. במפרק מתפתחים בין 10-6 ענפי משנה דקים ארוכים ומפורקים לפרקים.
מיני השבטבט המשתייכים לשרכים הם חסרי פרחים ומתרבים ע"י נבגים. על ענפים אחדים נוצרת תפרחת דמויית שיבולת חומה הנראית כמו אצטרובל חום מאורך. בתפרחת קשקשים חומים נגדיים שהם המנבגים בהם מצויה רקמה היוצרת את הנבגים. הנבגים מצויידים בכריכה דמוית רצועה העוטפת את הנבג. הרצועה רגישה לתנאי חום ולחות. ביובש היא נפתחת ועוזרת לנבג להיחלץ החוצה.
הנבגים עפים למרחק. אותם נבגים שהגיעו למקומות לחים יפתחו גוף ירוק על פני הקרקע. תתקיים הפרייה בין תאי מין זכריים לתאי ביצה ויתחיל דור חדש של צמחים.
לשבטבטים יכולת להתרבות גם בדרך וגטטיבית. ניתוק של ענפים מצמח האם ושתילתם במקום אחר, יצרו צמח חדש שהוא העתק של צמח האם.
השבטבטים רעילים. הם מכילים בגבעולים אנזים בשם Thiaminase הפוגע בויטמין B. החומר רעיל בעיקר לסוסים. הרתחה מוקדמת של ענפי הצמחים הורסת את האנזים ומאפשרת את אכילת הענפים. הצמח נאכל ביפן מבושל, והוא משמש כתחליף לעלי אספרגוס.
מהירות הגדילה של הצמחים מהשבטבטיים, עמידותם לתנאי סביבה משתנים, היכולם שלהם להתחרות על שטח פנוי עם צמחים אחרים, ואי אכילתם ע"י אוכלי עשב, מאפשרים להם לכסות שטחים נרחבים בצפיפות. בשל תכונות אלה משמש השבטבט כצמח מועדף לשתילה במקומות לחים בגינות הנוי.
בעולם קיימים 20-15 מינים. בארץ מצויים שני מינים בלבד הנפוצים בעיקר בצפון הארץ ובמרכז, קרוב למקורות מים או בשוליהם.

מומלץ לקרוא את המבוא לשרכים

כתבה ערגה אלוני


חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 2 צמחים ששייכים למשפחת השבטבטיים
שבטבט גדול
שבטבט ענף


גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים