משפחת הפשתיים   Linaceae

משפחת הפשתיים כלולה בסדרת המלפיגאים (Malpighiales), סדרה חדשה למדי, שיוסדה עקב מחקרים פילוגנטיים-מולקולאריים של השנים האחרונות, המצביעים שלבני כל המשפחות הנכללות בה יש אב-קדמון משותף. היא אחת הסדרות הגדולות של הצמחים בעלי הפרחים. בין המשפחות והסוגים הכלולים במלפיגאים אין דמיון מורפולוגי ניכר, אך קיים ביניהם דמיון גנטי. הסדרה קרויה על שם הסוג מלפיגיה (Malpighia), שאינו גדל בישראל ונקרא לכבודו של הרופא והביולוג מלפיגי (1628-1694 ,Marcello Malpighi), אבי המיקרוסקופיה האנטומית וההיסטולוגיה. במלפיגאים כלולות גם משפחות האלטיניים, החלבלוביים, הפירעיים, השעוניתיים, הערבתיים, הסיגליים ועוד 29 משפחות ללא נציגים בבר בישראל. משפחת הפשתיים כוללת יותר מ-15 סוגים, בהם יותר מ-160 מינים, למעלה מ-100 מהם שייכים לסוג פשתה, על שמו קרויה המשפחה. שם הסוג העברי הוא שם מקראי: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" (שמות פרק ט', פסוק ל"א). שמו המדעי של הסוג, Linum (ומכאן שם המשפחה, Linaceae), מקורו בשפה הקלטית: lin - "חוט" ושימש בימי קדם ביוונית ובלטינית לתיאור הצמח ממנו הפיקו חוטי פשתן.
הפשתיים נפוצים בכל יבשות העולם, למעט אנטארקטיקה ולחלק מהמינים, בעיקר מהסוג פשתה, חשיבות כלכלית רבה.
הפשתיים הינם עשבים חד-שנתיים, או רב-שנתיים, שיחים, או עצים. העלים פשוטים, מסורגים, או נגדיים (בחלק ממיני הפשתה), יושבים או בעלי-פטוטרות, לעתים קיימים עלי-לוואי, או בלוטות בחיקי העלים. התפרחת אשכולות או מכבדים בראשי הגבעולים, או צברי-פרחים בחיקי העלים. הפרחים דו-מיניים, נכונים, עשויים 5-4 עלי-גביע נפרדים, או מאוחים חלקית בבסיסם, רעופים ו-5 עלי-כותרת, נפרדים, לעתים עם תוספתנים בבסיסם, לעתים מפותלים, נושרים לאחר זמן קצר. אבקנים 15-5, ערוכים אל מול עלי-הכותרת או ביניהם, זיריהם מאוחים בבסיסם לצינור. לעתים אחדים מהאבקנים מנוונים (סטמינואידים). המאבקים בני 2 לשכות, שמהן מתפזרת האבקה דרך חריץ אורך. השחלה עילית, בת 5-2 מגורות, המכילות, כל אחת, 2 ביציות. עמוד העלי יחיד, או קיימים 5-3 עמודי עלי, בדרך כלל נפרדים, המסתיימים בצלקת כיפתית. בבסיס צינור הפרח קיימת רקמה מייצרת צוף. הפרי בית-גלעין, אגוזית שבה זרע יחיד, או הלקט הנפתח בקשוות, כשבכל פרודה 2-1 זרעים. הזרעים לעתים מכונפים, לפעמים גדושי אנדוספרם ומכילי שמן, אך לעתים מחוסרי אנדוספרם.
מגבעולי פשתה תרבותית, שתורבתה כבר בימי קדם, מפיקים עד ימינו סיבים לייצור בד הפשתן ומזרעיה מפיקים שמן פשתן, או טוחנים אותם לשימושים רפואיים, כגון הורדת כולסטרול, או כתוסף מזון המכיל אומגה 3. מיני פשתניים שונים משמשים כצמחי גינון נפוצים (למשל, Reinwardtia). לסוגים המעוצים במשפחה (Hebepetalum ו-Roucheria), עצה קשה, העמידה לנזקי חרקים ולפיכך אלה משמשים בתעשיית הרהיטים.
מחקרים מולקולאריים הראו כי השונות במשפחה החלה לפני 46-51 מיליון שנים, ככל הנראה בדרום-מזרח אסיה. הסוג פשתה הופיע לראשונה באירואסיה ומשם התפשט לאפריקה, צפון ודרום אמריקה ואוסטרליה. הסוג פשתה מתחלק גנטית לשתי קבוצות, השונות בצבע פרחיהם - לאחת פרחים שעל-פי רוב הם בגווני כחול (גם פשתה שעירה שפרחיה ורודים שייכת לקבוצה זו) ולשניה פרחים צהובים.
בישראל מיוצגת משפחת הפשתיים בסוג אחד, פשתה, שבו 11 מינים, אחדים נפוצים והשאר נדירים.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Abdulla, P. Flora of Pakistan, Online

  2. Liu,Q. &  Zhou, L. Flora of China, Online Vol. 11, p. 34

  3. McDill, J., Repplinger, M., Simpson, B.B. & Kadereit, J.W. (2009). The Phylogeny of Linum and Linaceae Subfamily Linoideae, with Implications for Their Systematics, Biogeography, and Evolution of Heterostyly. Systematic Botany, Vol. 34, pp. 386-405

  4. Muir, A.D. & Westcott, N.D. (eds). (2003). Flax - The Genus Linum. Taylor & Francis Inc., New York
  5. Secco, R. de S. (2012). Neotropical Linaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Royal Botanic Gardens Website.

  6. Watson, L. & Dallwitz, M.J. (2015). The families of flowering plants: Linaceae S.F. Gray. Online Version

  7. Zohary, M. (1972). Flora Palestina, Part Two, p. 258

  8. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. המגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל. (1998). כנה. ירושלים.

 


חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 8 צמחים ששייכים למשפחת הפשתיים
פשתה אשונה
פשתה גדולה
פשתה מצויה
פשתה צרת-עלים
פשתה שעירה
פשתה תרבותית
פשתת החוף
פשתת המכבד


גינון חסכוני במים