הדפסה
גפן היין

על הגפן, שלל תפקידיה מוצריה וסמליה

פרשת השבוע- ..."קדושים תהיו"...   22/04/2010
בפעם הראשונה בה מוזכר הגפן במפורש בסיפורו של נח. בתום המבול יוצא נח מהתיבה. שנוטע כרם מיד אחר שמודה לה' שהצילו. כרם אינו בהכרח כרם של ענבים,  אך לפי ההמשך " ויישת מן היין וישכר ויתגל בתוך האהל" ברור שמדובר ביין הבא מהגפן.
מבין כל עצי הפרי נבחרה  הגפן בפרשת קדושים כדוגמא ל "מתנות עניים"

"ויחל נח, איש האדמה ויטע כרם רש"י מדייק מהמלה "ויחל" שעסק בענייני חולין והכוונה : שתל כרם ועשה יין. אשר הביא בסופו של דבר לשכרותו.

יש הרואים דווקא במילים "איש האדמה" את הקשר של נח לארציות.

אם כך, אחד החטאים הראשונים של האדם קרה בגלל הגפן ואולי רמז לאפשרות שכזו נובע מאותיות גפן היוצרות גם את המילה נגף, שמשמעותה תקלה או מכשול.
מהיכן היו לנח זמורות של ענבים? עונה על כך רש"י הכניס זמורות של גפן לתיבה, בטרם החל המבול. זו אומרת גם ברגע קריטי של מבול הורס עולם לנח הייתה חשיבה ארוכת טווח בקשר לכרם שיטע וליין שיעשה .

את טעמו הטוב של פרי הגפן האדם גילה כבר בימים קדומים. העסיסיות של הפרי הביאה לסחיטתו. השהייתו של מיץ זה באקראי וכנראה ללא כוונה מיוחדת יצרה את היין הראשון. השפעותיו להתרוממות רוח מצד אחד. לבלבול ואיבוד שיקול הדעת מצד שני יצרו את תדמיתו המיוחדת של היין. בהקשר לכך נאמר שיש טעמים רבים לשתיית יי, אבל טעמו של היין עצמו, עולה על כולם.

צדדים אפלים ומשמחים לשתיית יין

בסיפורו של לוט במערה לאחר הפיכת סדום ועמורה, מתגלה היין פעם נוספת בפן השלילי שלו . הבת הבכירה של לוט מציעה לצעירה " נשקנו יין... ונחיה מאבינו זרע"
היין בפן חיובי מתגלה בצדה ששלח יוסף לאביו, בטרם ירידתו למצרים, לדעת רש"י יוסף שלח יין ישן "שדעת זקנים נוחה הימנו ".

על נחלה השופעת גפנים ויין מדבר יעקב בצורה ציורית בברכתו לבנו יהודה. "אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו", נחלתו של יהודה תהיה כל כך שופעת בגפנים שיידרש עיר לשאת עץ גפן ואתון לשאת ענף גפן אחד.

יין גורם לשמחה כמו שנאמר "יין ישמח לבב אנוש" ולגבי "ושמחת בחגך" אומר הרמב"ם ששמחת האיש בבשר ויין.

כמו שיכל היין לגרום לשמחה הוא יכול לגרום לבלבול ולחוסר ריכוז, לפיכך נאסר על הכוהנים לשתות יין לפני שרותם בקודש, כמו כן גם שופט שצלילות המחשבתית חשובה, אסור שישתה יין לפני ישיבתו בדין. הסכנה ביין היא ירידת יכולת הבקרה של האדם כפי שנאמר "נכנס יין יצא סוד "

גם שני בני אהרון : נדב ואביהו שמתו ביום חנוכת המשכן "בהקריבם אש זרה". יש מפרשים המסבירים שחטאם היה שנכנסו למשכן שתויי יין,

למה נזיר לא שותה יין?
נזירות על פי התורה נובעת מתוך רצון לתקן מציאות,  על הנזיר אוסרת התורה שתית יין וכל היוצא מהגפן: חרצן וזג . אותו אדם יישאר צלול באופן קבוע כדי שיוכל להישמר מכישלון.

הגפן נמנית על שבעת המינים."ארץ חיטה ושעורה וגפן...". מאחר והחיטה מוזכרת ראשונה והגפן רק שלישית צריך לברך על הלחם לפני היין, מה שלא נעשה בעת הקידוש וזו הסיבה לכסוי הלחם בעת הקידוש. 

תוצרי פרי גפן היין

מהענבים ניתן ליצור פרות יבשים - צימוקים, מציאות המקלה על נושאי הבכורים הצריכים לקחת גם מפרי הגפן בכורים לירושלים. והקלה לשמר את הפרי המתוק בימים עברו.
יין  שזכה לברכה יוחדית "בורא פרי הגפן", כמו-כן בשונה משאר המשקים, ישנה ברכה מיוחדת לאחר שתייתו . 

נביאי ישראל מרבים להשתמש בגפן כמטפורה, כסמל ומשל לטוב ולרע:
 הנביא ירמיהו מתאר את אכזבתו של הקב"ה מעם ישראל באמצעות הגפן" אנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת ואיך נהפכת לי לסורי הגפן נכריה" "ויקו לעשות ענבים ויעש באושים".

לעומת זה המלך דוד בתהילים "לוקח" את הגפן לכוון אחר ומדמה רעיה טובה לגפן "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך".

והתמונה האידילית:
...."איש תחת גפנו ותחת תאנתו"...

לכל הכתבה ברידר - מאת אורי אופיר
גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים