תכנית הפסטיבל לשנת 2019
כמה עובדות שאולי לא ידעתם על הכלנית המצויה:
הכלנית נבחרה במשאל שנערך לפני מספר שנים לפרח הישראלי האהוב ביותר .
בשנות ה 50 ובתחילת שנות השישים נחשבה לפרח בסכנת הכחדה מכיוון שאנו הישראלים קטפנו אותה ללא רחם, עד שבאה החברה להגנת הטבע ובקמפיין חינוכי הצליחה לחנך אותנו לא לקטוף פרחים מוגנים .
הכלנית היא גיאופיט:
לכלנית ישנה פקעת לא עמוקה, קראו תיאור של הכלנית
היכן פורחת הכלנית?
הכלנית פורחת ברוב רובם של חלקי הארץ חוץ מאשר בערבה
מי נתן לה את שמה?
הרב ד"ר לעף שהיה הרב של העיר סגד בהונגריה, וזיהה את הפרחים הנזכרים במקורות עם פרחי הבר של ישראל.
במקורות מוזכרת המילה כלוניתה בתור כלה . לעף החליט שבגלל יופיה היא ראויה לשם זה.
האם בעלי החיים הרועים אוכלים את הכלניות?
לא ! הצבע האדום כבר אמור להזהיר אותם. ואם יאכלו ממנה יתברר שהן מכילות רעל חזק שיצרוב את לוען ויגרום להם להתפתחות שלפוחיות וליצירת צואה דמית.
האם רעית בעלי חיים מזיקה לפריחת הכלניות?
לא! ההיפך הוא הנכון. דרום אדום נשלט ומבוקר ע"י רעיה של בעלי חיים ולכן כמות הכלניות מתרבה משנה לשנה. תופעה זו קורית גם במקומות אחרים בארץ. "הפטנט" האו ישראלי מכיוון שהתופעה של מרבדים אדומים של כלניות הוא יחודי לישראל . בעלי חיים אינם אוכלים אתה כלניות ( ראו בסעיף הבא), ומצד שני הם אוכלים את הצמחים האחרים במתחרים בכלניות. וכך גם החומר של הצמחים האחרים אינם מפריעים לזרעי הכלנית להיקלט. אפילו רמיסת העלים אינה מפריעה לכלניות להתרבות . כל זה הוכח במחקרים שהשתתפו בהם : ד"ר רחלי צחור-שוורץ, פרופ' אבי פרבולוצקי, רפי יונתן, ד"ר גידי נאמן וגם יעקב שקולניק בהנחיית פרופ' חיים קיגל מהפקולטה לחקלאות ברחובות ושל ד"ר אלי צעדי, ראש המחלקה למשאבי טבע במנהל המחקר החקלאי.
היכן פורחות הכלניות הצבעוניות?
בדרום פורחות אך ורק כלניות אדומות ובמרכז יש לעיתים תערובת של צבעים.
בצפון ישנו מגוון של כלניות צבעוניות וגם אדומות . הכלניות הצבעוניות והלבנות פורחות בגדול התפוצה הדרומי ביותר באיזור נחשון , שוהם וכו
מה ההבדלים בין הכלניות הצבעוניות והאדומות והאם הצבעוניות הן מין נפרד?
כל הכלניות בארץ, מכל הצבעים, הן ממין אחד, והפרייה ביניהן אפשרית. צבע הפרח נקבע גנטית, באמצעות צירוף הגנים מהאב ומהאם. הצבעים השכיחים פרט לאדום הם לבן, ורוד, סגול, כחול, וגוני-ביניים. בסך הכל הוגדרו 25 טיפוסי צבע בפרחי כלנית בארץ. הצבעים העיקריים של הכלנית נקבעים על-ידי 3 גֶנִים, קטעים של המידע התורשתי שכל אחד מהם נמצא במקום (לוֹקוּס) אחר. לכל גֶן יש שני מופעים (אָלֶלִים): דומיננטי ורצסיבי.
לקריאת המאמר שכתב מייק לבנה ז"ל
הכלנית האדומה שונה מן האחרות לא רק בצבע הכותרת, אלא גם בעמידותה ליובש. לכן נמצא במקומות יבשים רק כלניות אדומות. וזה חל על רוב אזורי מרכז הארץ ודרומה, שמצליחות לגדול בהם רק כלניות אדומות, וכן על אזורי-המעבר.
הכלנית האדומה איננה דוהה במשך הפריחה: במהלך הפריחה גדלים עלי הכותרת של הכלנית, ואז מתפזר הצבע שבהם על פני שטח גדול יותר. בכלניות הלא-אדומות (להלן "צבעוניות", בניגוד ל"אדומות") גורם הדבר להחוורה של הצבע. בכלנית האדומה הצבע מרוכז הרבה יותר, עד שדי בו לצבוע את עלי הכותרת בצבע עשיר ומלא גם לאחר הגדילה.
הכלניות הצבעוניות פורחות בד"כ לפני הכלניות האדומות
איך מבדילים בין כלנית "צעירה" למבוגרת"?
עם הגדילה של עלי הכותרת של הכלנית האדומה נוצר בבסיסם כתם לבן, המצטרף ליצור טבעת לבנה ברורה במרכז הפרח, סביב האבקנים. בכלניות הצבעוניות לא נוצרת טבעת כזאת.
הצד הפנימי של עלי הכותרת קטיפתי יותר בכלנית האדומה.
איך מתייחסת הכלנית לשמש ותנאי מזג האוויר?
פרחי הכלנית מבצעים תנועות אחדות, שמעניין לעקוב אחריהן בשדה: תנועה של פתיחה וסגירה של הפרח בהתאם לתנאי מזג האוויר, ותנועה של הטיית הפרח כלפי השמש. תכונה אחרונה זו ידועה בחמנית, וראוי לשים לב שהיא מתבטאת בצורה ברורה מאוד גם בכלנית.
כלניות פורחות בכמויות גם באזור תל בית שמש, בפאתי יער בן-שמן לכיוון הישוב גמזו, ועוד