הדפסה

דיווחים ירוקים מרומניה – מהרי הקרפטים

שרה גולד   27/07/2018

ביקור בכפרים בחבל מרמורש בצפון רומניה הינו מסע לאחור בזמן לתקופה שלפני 200-400 שנים בערך. עדיין יש רבים  שדולים שם את המים הזכים והנקיים מבאר בחצר, גרים בבית עץ מלפני דורות ששופץ שוב ושוב עם גדרות מסורתיים. עדיין נתקלים שם בשיירת צוענים נודדת החולפים בעגלות עץ ישנות  כשכל רכושם זרוק על העגלה כולל הילדים והנשים, על שערותיהם המדובללות  כמו בסרטים של פעם.

נשים וגברים חוזרים מהכנסיה ביום ראשון בחבורות  חד מיניות. הנשים  עוטפות ראשן במטפחת צבעונית מסורתית וחצאיות קפלים תואמות. בשאר ימות השבוע הן עובדות בחריצות בגינת הירק ואוספות עשב בשדות לצבר מיוחד ששמו "קפיצות",  עם המגרפות המיוחדות  בעלות השיניים הרבות שרואים רק שם. הן חוזרות הביתה לפנות ערב כשהן יושבות גבוה על העשב עם הבעל בעגלת העץ מודל 1800 בערך.
גם בני נוער בנים ובנות משתתפים במאמץ המשפחתי מאין קניונים וגם אין כסף לבזבוזים... זה אורח חיים.
רובם מתניידים בכפרים הנפרסים  לאורך של מספר ק"מ, לצידו של כביש ארוך, בעמק  בין שתי שרשרות הרים גבוהות  – באופניים. כך הם מגיעים לשדות עם המגרפות והחרמשים, לעיתים שניים ומבלים שם את רוב שעות היום.

קנאה גדולה אחזה בי , על כל שפע הירק מסביב. אין שם  צורך בקווי השקיה. הגשם יורד  בשפע. בחודש יולי הירקות גדלים, קלחי התירסים משמינים, צמחי הדלעות ושיחי השעועית מטפסים  על מקלות או על הצמחי התירס,  תפוחי האדמה פורחים, האוכמניות הבשלות נמכרות  בפרוטות בשווקים ופירות הדובדבנים המשובחים המחייכים באדום נמכרים ב7   שקל הק"ג . פירות תפוחי העץ והאגסים עדיין לא בשלים.  מהם יכינו מאוחר יותר את המשקה הלאומי האלכוהולי –"צויקה ". בלעדיו אין חיים בצפון. בשדות כבר פורחות חמניות מהן יפיקו שמן. 

בגדול התושבים  מגדלים את כל צרכם במשק סגור. זורעים שותלים וקוטפים ירקות ופירות, מגדלים בחצר תרנגולות, כבשים, חזירים ופרות מהם מפיקים  חלב וגבינה, בשר וביצים. בסתיו  מזקקים בתכשירים פרימיטיבים את האלכוהול מתפוחים ואגסים, מכינים מיני שימורי "מטבוחה" וריבות  לימות החורף המושלגים, ואורגים חוטי צמר לשמיכות. 

בשבילי הייתה זו נסיעה מרגשת במיוחד, כיוון שמשפחותיהם של  הורי גרו בכפר הזה (ברסנוב =  BARSANA)  ובסביבתו  במשך דורות, עד בוא הנאצים ומסיעיהם הרומנים וההונגרים שהצליחו להוציא את מי ששרד מהגלות .

בבתי הקברות היהודיים בשלושה כפרים סמוכים מצאנו מצבות של בני משפחה רבים עד 6 דורות  מעלי, כאשר דור אחד נעדר , הם נשלחו לאוושוויץ עם כל יהודי הונגריה.

ניסיתי להיכנס לנעליהן של סבתותי ואימהותיהן, להרגיש ולחוות כיצד הן חיו כאן. לא יכלתי להימנע מהמחשבה כי לולא השואה הייתי גם אני כובסת את בגדי כיום במימי נהר האיזה, ויוצאת עם בוקר לשדות עם המגרפה רבת השיניים לאסוף ירק לבעלי החיים. לא יכלתי גם להימנע מהמחשבה כי הוריהם או סביהם שתקו/ שמחו  או גם שיתפו פעולה כשהובילו את היהודים לגטאות . 

חבל ארץ זה עבר חליפות מספר פעמים בין מדינות  רומניה והונגריה , התושבים רובם שולטים בשתי השפות. כל האנשים שפגשתי ברחוב, נחמדים, אדיבים, צנועים,  מסבירי פנים ושמחים בחלקם .
רמזים על האופנה המקומית תקבלו מהתמונות בגלריה כאן.
אחוז גבוה של צעירים שכנראה מאס בסגנון חיים זה, עוזבים כולם לארצות אירופה המערבית ולא חוזרים.

האטרקציה המרכזית בנוסף לתושבים הם הנופים המדהימים, שפע היערות , המים, העצים הרמים והירוק הירוק הזה שמוציא מאתנו אנחות קינאה קולניות. אטרקציה נוספת היא הקינים הרבים של החסידות המקננות בראשי עמודי החשמל הגבוהים.  חסידות אלה חלפו בארצינו באביב בדרכם לכאן. ברוב הקינים כבר היו גוזלים או פרחונים. זו תופעה מעניינת שאינה נראית בארצינו ( אחת תוארה בגולן) ושזכתה לבוק של צילומים ממצלמתי. 

ומתי נגיע לצמחים ופרחים?
הידעתם כי את ליקר השרי האמיתי לא מכינים מדובדבנים? ישנו פרי ששמו "וישניאה" ממנו מכינים את ליקר השרי (ראו בגלריה) כמו כן צומחים שם עצים בשם "קורקודוש"  שפירותיהם בהבשלה הינם בצבע אום או צהוב , הם נראים כמו שזיפים ואינם מתאימים למאכל. הם משמשים להכנת רטבים ותבלינים למרקים חמצמצים.

ליד כל הבתים הייתה בצד גינת הירקות גם גינת פרחים מטופחת ועצי פרי. 
לצידי הדרכים, נחל האיזה המגיע מאוקראינה ויורד דרומה, ויובליו פרחו פרחי בר רבים.
עונה זו הינה האביב שבחבל ארץ  צפוני זה. היו מקומות שצמחו גם צמחים חצי ארקטיים כמו ה FIRE WEED  ושיחי סמבוק .
צמחים ופרחים רבים הכרתי מהבית: מיני תלתן, עולש אספסת תרבותית, קרד (מאתר צמח השדה), נענע   ועוד.
אולם צמחים רבים ומסקרנים  ממשפחות השיפתניים, המורכבים ועוד משפחות שאין לי מושג מי הם  ושלא הכרתי ואולי תכירו אתם ותשלחו לנו את התשובה למייל האתר :
israelwildflowers@gmail.com

משכו את תשומת ליבי שיח מעניין הפורח בגינות הבתים ואשר תפרחתו מזכירה משהו את פירותיו של אוג הבורסקאים,  הפורח בגוון בורדו קטיפתי . גם מין של שנראה לי כמו לחך אולם פרח בצבע ורדרד.
פעמוניות ממינים שונים פרחו בשפע, גם פרחים הפורחים בתפרחות שהפרחים הלשוניים שלהן לבנים ממשפחת המורכבים.  בשוק נמכרו פרחי פרע שפרחו בבר כנראה למטרות רפואיות .

מהשקט והשלווה ההם, מעולם שעמד מלכת של עגלות וסוסים ותושבים שאינם ממהרים, עצי ענק, יערות עד וירוק מכל עבר, חזרתי לארצי שלי השחונה: לחום, לעפיפונים והשרפות בדרום השחור, לחדשות ולגבולות החמים. 

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים