הדפסה
אהל  הגבישים

200 מילים על 200 צמחים

ספר חדש מאת אמוץ דפני ונועם עביצל   07/07/2018

יש בישראל מספר רב מאוד של צמחים יחסית לגודלה, והספר הזה מונה רק מעט מהם − אבל הוא מועט המחזיק את המרובה. פרופסור אמוץ דפני הוא חוקר ומשורר, וידע רב לו במדע, בספרות ובפולקלור. מצאתי בספרו עובדות חדשות ומרתקות על צמחים שחשבתי שאני מיטיב להכירם, והכרתי צמחים שלא ידעתי ולא שמעתי את שמעם. עתה, כשאצא לעבוד בגינה או לטייל בארץ, אפגוש בדרכי הרבה יותר חברים.

 

מאתיים מילים על מאתיים צמחים הן ארבעים אלף מילים על חברינו השקטים, הצנועים, הנובטים ופורחים וקמלים. יש בהם ילידי הארץ ויש זרים ופולשים. יש מוכרים ויש שאינם מוכרים. יש אהובים המשמחים אותנו במראם ובצילם, בריחם ובפריים, ויש שנואים שאנחנו מכנים "רעים" ו"שוטים". אבל כולם גדלים כאן וכולם חלק מנוף חיינו, ופרופסור אמוץ דפני, מחבר הספר הזה, משתף אותנו בסיפוריהם ובסודות חייהם.
מקורותינו − התנ"ך, התלמוד והמשנה − לא הרבו לעסוק בצמחים, אלא אם כן היו אלה עצי פרי וצמחי מאכל ופולחן. כמה עצים מיוחדים נזכרים בגלל הקשר שלהם לתולדותינו ולאישינו − התומר של דבורה, האשל של יבש גלעד, הארזים ששימשו לבניין מקדש שלמה וארמונו והאטד של יותם. אבל העיסוק בצמחים עצמם, האהבה והסקרנות שהם מעוררים, הם נחלת העת החדשה, שבה שבו היהודים לארצם וביקשו להיקשר אליה לא רק בסגידה לקודשיה אלא גם בהכרת טיבעה.
(מאיר שליו)

כפי שהנכם מבינים יוצא בעוד כחודש ספר חדש מפרי יצירתו של פרופסור אמוץ דפני
שצילומים מרהיבים מעטרים אותומ מצלךמתו של נועם עביצל .

ספר זה הוא "תוצר" של המדור השבועי "צמח השבוע" המתפרסם מזה כמה שנים באתר תהוד"ה של אוניברסיטת חיפה, ובה בעת בקבוצת הפייסבוק "בוטניקה לאוהבים" המונה כ-30 אלף מכותבים.
מספר פרופסוא אמוץ דפני:
צמצמתי מראש כל רשימה ל-200 מילים עבור כל צמח. זאת בלי להתחשב אם המדובר בצמח "רב עלילה" כמו רקפת או כלנית או בצמח צנוע כמו מרגנית השדה, שהידע על אודותיה מועט ביותר. הצמחים שנבחרו הם מהנפוצים, הן בטבע והן בנוף העירוני. לעתים מדובר בכאלו ה"בולטים" למרחוק ולעתים אלו "קטני ארץ" שהבוטנאים מכנים אותם בלצון מקצועי "צמחי בטן".
הספר שם דגש על צמחים נפוצים ש"יש מאחוריהם סיפור". מינים רבים במיוחד מבני משפחות הדגניים, המורכבים, המצליבים והפרפרניים "קופחו" הן משום שמינים אחרים בולטים יותר פורחים באותה עונה והן משום הביוגרפיה הדלה שהם נושאים. לאוהב פרחים הבחירה קשה, וכבר כתב יצחק שלו: "וְכֻלָם יְדוּעִים וּבְרוּרִים וִיקָרִים וּקְרוֹבִים לְלִבִּי / כִּי הַפֶּרַח בַּגַיְא הוּא פִּרְחִי וְהָעֵשֵׂב בָּהָר הוּא עִשְׂבִי.... / מִנְעוּרַי אֶתְעַטֵף בַּפְּרָחִים וְאֶלְבַּש גַּוְנֵיהֶם כַּעֲדִי..." (בעזוז כל צבעי מולדתי; אוחזת ענף שקד, עמ' 58).
לאור מבנה הספר זכו רוב הצמחים לתמונה אחת בלבד, למרות הרצון לשקף את המופעים השונים לאורך השנה. התמונות שנבחרו "מתכתבות" עם הטקסט במידת האפשר.
הצילומים נבחרו מתוך אוספו של נעם עביצל, המונה  כ-30 אלף צילומים של צמחי ישראל.  מאחר ומדובר בספר שעיקרו הכרת הצמחים מזוויות שונות של מחזור חייהם, לעתים נוצר הצורך להביא כמה תמונות עבור צמח אחד − הן של אברים שונים והן של מראה הצמח בעונות שונות. לכן הוספתי  בכמה מקרים תמונות של חרקים המאביקים את הצמחים ומפרים את הכתוב.
מפתה מאוד בצילומי צמחים ליצור קומפוזיציות מופלאותות ושובות עין, אך בדיעבד קיים החשש להפסד מידע חשוב במיוחד על מבנה הפרחים ועל איברים שאף כי אינם מעוררים תשומת לב,  הם בעלי חשיבות רבה בהתאמת הצמח לבית גידולו. מבחינה בוטנית ראוי לצלם פרחים מנקודת המבט של המאביק − בעמדה שכזו נחשפת  מלוא הפרסומת (כמו כותרת צבעונית או ריח)   של הפרח ואופן סידור איברי הפרח העשוי להסביר את מחזור חיי הפרח ואת את אופן ההאבקה. התמונות שנבחרו "מתכתבות" עם הטקסט במידת האפשר.
מאמץ רב הושקע כדי להביא לפני הקורא מידע עדכני מהספרות המקצועית, הן משל חוקרים ישראלים והן משל אחרים. הדגש הושם על תופעות ביולוגיות, אם ידע זה קיים וזמין. השתדלתי להביא גם מהמסופר על אודות הצמחים במקורותינו, בשירה העברית ומהפולקלור.
בכל רשימה נעשה ניסיון להגיש "תמונת פסיפס" הכוללת היבטים שונים בחיי הצמח תוך הסברת תופעות יסוד באקולוגיה של הצמחים וביחסי הגומלין שלהם עם הסביבה, עם בעלי החיים ועם האדם.
ספר זה נועד ללוות את המטיילים בשדה, כך שיוכלו "לשוחח פנים אל פנים" עם הצמח (או אם צילומו) לפי הכלל שקבע רבינדרנאת טגורי (בתרגומה של פועה שלו-תורן): "אֶת יְפִי הַפֶּרַח לֹא תֶּאֱרֶה עִם תְּלִישַׁת עָלָיו". המידע המרוכז, בליווי תמונה, מתאים לפינת "צמח השבוע" שמן הראוי שתחזור לבתי הספר ולמוסדות חינוך וציבור.

הכרת הצמחים ומורשתם ההיסטורית, הספרותית והביולוגית היא נדבך חשוב בקשר הנארג, בכל פעם מחדש, בין האדם לארצו.
כל רשימה המובאת בספר זה היא עוד אבן קטנה להבנת המערכת האקולוגית הצבעונית והמורכבת שגם אנחנו חלק ממנה.
בספר תמציתי שכזה אין מקום לציטוטים ומראי מקומות, אף שנעזרתי במאות שכאלו מהספרות המקצועית. חלק מהמידע מקורו במחקרים משותפים עם עמיתים. תצפיות רבות, שלא מצאו עד כה במה מתאימה, מפורסמות כאן לראשונה.

מבין הכותבים בעברית, שבספריהם  נעזרתי, יצוינו: אפרים הראובני, נגה הראובני, יהודה פליקס, ברוך ציז'יק, יעקב גליל, אוריה פלדמן, אברהם שלמון, טוביה קושניר,  אמוץ כהן ואבינועם דנין ע"ה. לנוחותו של הקורא מצוי מילון מונחים בסוף הספר, ובו מפורטים כל המונחים המקצועיים המוזכרים לכל אורך הספר – החל ממבוא זה. מה רע בזה?
ידע רב ועצה טובה שאבתי ממורַי, עמיתַי ותלמידַי, הן במישרין והן מעיון בכתביהם. יבואו על התודה והברכה: סאלח עקל ח'טיב, סלמאן אבו רוקן, אפרים לב, אורי קושניר, אבי שמידע, דיני איזיקוביץ, גידי נאמן, עדו יצחקי, שמחה לב-ידון, תמר קיסר,  עוזי פליטמן,  יצחק גוטרמן ,יגאל  גרנות, ישי הופמן, משה רענן, עמיר וינשטיין, זהר עמר ומרדכי כסלו. תודה לגידי נאמן על העריכה המדעית, למאיר שלו על המבוא ולאריאל הירשפלד על העידוד לאורך כל הדרך.

 

 

 

 

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים