הצמח נמצא לראשונה בנחל כזיב ליד עין טמיר בשנת 1984, ע"י אהרוני אמיתי. הוא הוגדר ע"י שמידע, שהכירה מנחל דמור בלבנון בשם C. peregrina, השם העברי הראשון שניתן לה היה פעמונית דמור, שהוחלף לפעמונית הדורה.
הצמח נעלם מנחל כזיב במשך שנים והתגלה שוב בשנות ה-90 של המאה הקודמת, במסגרת סקר צמחים נדירים של רת"ם. יואב גרטמן אסף זרעים שנזרעו במשתלת יגור. שתילים צעירים הועברו לגן הבוטני בגבעת רם, נשתלו ופרחו. דור חדש של צמחים בגן הבוטני בגבעת רם, יצר זרעים שהועברו לגנים בוטניים אחרים בארץ ולכמה מגדלים פרטיים, כמו גם לרשות הטבע והגנים. צמחים צעירים נשתלו לאורך נחל כזיב כדי לאושש את האוכלוסייה. רובים לא שרדו אולם פרטים בודדים התבססו לאורך הנחל.
פעמונית הדורה נפוצה באגן הים התיכון המזרחי בסוריה, בלבנון, בקפריסין ובטורקיה מזרחה עד לקווקז, וכן בחצי האי האיברי - בפורטוגל ובדרום מערב ספרד. צפון הארץ הוא גבול תפוצתו הדרומי. הצמח בארץ נמצא בסכנת הכחדה. ההופעה האקראית והלא קבועה של שלו בנחל כזיב אופיינית לצמחים הגדלים בקצה אזור התפוצה שלהם, שם כנראה לא מתקיימים תנאים אופטימליים לצמח. על כן יש חשיבות לשימור הצמח מחוץ לבית גידולו בגנים בוטניים, בגני מקלט ובגינות נוי.
פעמונית הדורה היא צמח עשבוני דו שנתי או רב-שנתי, בעל עלים ירוקים בהירים ופרחים כוכביים סגולים-תכולים בהירים. גבעולי הפריחה זקופים ומתנשאים לגובה של עד מטר בתנאי גינון טובים.
לאחר הזריעה נובטים עשרות צמחים זעירים ביותר (1 מ"מ). בשני פסיגים קטנים ועגולים. אלה צומחים מהר בקרקע לחה. וכבר לאחר כמה ימים קוטר הפסיגים מגיע של 3 מ"מ. לאחר כשבוע מופיעים עלים אמיתים פשוטים בעלי שפה חרוקה (שיניים קטנות מעוגלות). קצב הגידול מהיר, העלים מתפתחים בזה אחר זה ויוצרים שושנת עלים. העלים בעלי פטוטרת ארוכה וטרף שעיר. בשושנת מתפתחים כ-10 עלים באורך של כ-20 ס"מ, שעירים ומחוספסים.
בחודש פברואר שנה לאחר הנביטה (במישור החוף), עולה עמוד או מספר עמודי פריחה. הם עשויים להגיע לגובה של 1 מ'. הגבעול גלילני, שעיר מאד, מצויד בשערות בהירות. העלים על עמוד התפרחת קטנים, יושבים, מסודרים נגדית, בראש הגבעול בחיק העלים מתפתחים צברי פרחים, בכל צבר 4-3 פרחים. ענף הפריחה מתמלא בפקעי פריחה (ניצנים).
הפרחים דו-מיניים בצבע תכול סגול בצורת פעמון, פורחים במרכז הגבעול. מהלך פריחה שונה מהדגם השכיח של צמחים שלהם תפרחת בלתי מסתיימת מטיפוס "אשכול", כמו לדוגמה: חצב, בן-חצב, זמזומית, קוציץ סורי וכד'. אצלם הפריחה מתחילה בחלק התחתון של הגבעול ונמשכת בהדרגה כלפי מעלה. בפעמונית הדורה תהליך הפריחה מתחיל במרכז הגבעול כלפי מעלה, וכאשר הענף מתמלא ב- 20-10 פרחים, ממשיכה הפריחה כלפי מטה.
הגביע והכותרת בני 5 אונות. הכותרת קוטרה 4-3 ס"מ, מאוחה בבסיסה ובראשה 5 שינים חופשיות. ממרכז הפרח עולה עמוד עלי ארוך (7-5 מ"מ) ולו 3 צלקות לבנות. האבקנים (5 במספר) צמודים לבסיס העלי, אורכם 3-2 מ"מ, המאבקים פונים לצדדים לכוון הצלקות וכך מתלכלכות הצלקות באבקה. לפרח אין ריח וכנראה גם אין לו צוף הוא מייצר אבקה בכמות רבה והיא מתפזרת גם על הכותרת. למרות זאת לא נראו ביקורי חרקים.
כחודש ומחצה לאחר סיום הפריחה מצויים על עמוד הפריחה הלקטים המכילים זרעים. ההלקט בן חמש מגורות, אורכו כ-5 מ"מ, חמשת עלי הגביע המאוחים צמודים להלקט, שבראשו שריד עמוד העלי.
הוא מכיל זרעים חומים רבים, קטנים ביותר. הוא נפתח בראשו והזרעים מתפזרים ברוח. לא כל הפרחים בצבר פרחים אחד מייצרים זרעים. לרוב הפרח המרכזי בצבר הוא הפורה. וקצב גידול של נבטים
בתצפיות בגינה הביתית בשרון בנביטה ספונטנית, הופיעו נבטים בסוף פברואר ובתחילת מרץ. עשרות נבטים צמחי בין מרצפות המדרכה וברווחים בין העציצים ובתוכם. קצב הצימוח מפתיע. ארבעה חודשים לאחר הנביטה לצמחים הייתה כבר שושנת עלים בת 6-5 עלים. התחרות בין הצמחים הצעירים על מים היא שקבעה את קצב גידולם והישרדותם. השלב הקריטי לקיומם הוא תקופת היובש בקיץ. צמחים שאינם מושקים אחת ליומיים, נכנסו לעקת יובש ומתו. באותם במקומות בהם נשמרה לחות בקרקע, הצמחים פרחו לפחות שנתיים.
במחקר לשימור פעמונית הדורה בגן הבוטני בגבעת רם, הסתבר כי זהו צמח נוי מוצלח ומומלץ. שם הוא גדל בערוגות מושקות בקיץ. הצמח חובב תנאי הצללה חלקית: חצי יום בקרינה ישירה או אור מסונן דרך עלוות עצים. תנאים כאלה קיימים במרפסות רבות ובגינות קטנות. על כן הצמח מתאים לגינה (לאזור צפון הארץ והמרכז), לשתילה בקרקע וגם במכלים (עציצים ואדניות), בתנאי השקיה קבועים. הייחוד של הפעמונית ההדורה שהיא פורחת זמן ארוך והפרחים מרשימים בצבעם ובנוכחותם.
כתבה: ערגה אלוני