הדפסה
גדילן מצוי

צבעי ההגנה של הצמחים

סקר עמרם אשל   19/08/2017

לאחרונה התפרסם בהוצאת הספרים הבינלאומית הגדולה שפרינגר, ספרו של פרופ' שמחה לב-ידון, מהפקולטה למדעי-החיים באוניברסיטת חיפה באורנים, שעוסק בשאלה המעניינת, כיצד מתגוננים הצמחים בפני אכילתם בפיהם של בעלי-החיים? הוא מציג בספרו זה תיאוריה חדשה שמסבירה את מגוון הצבעים והצורות של צמחים, שאינם קשורים לפריחה ורבייה, כמנגנוני התחמקות או אזהרה לעיניהם של בעלי-החיים המאיימים על הצמחים.

המחקר של הסוואה בבעלי-חיים, כמנגנון הגנה בפני טריפה, קיבל תנופה גדולה לפני כשבעים שנה בעקבות פרסומים של חוקר הטבע, הצייר ואיש הצבא הבריטי Hugh Cott. ברעיונות שהוא העלה הביאו חוקרים רבים בעקבותיו לבדוק השערות שונות שבאו להסביר את מגוון הצורות והצבעים של ההסוואה בקבוצות שונות של בעלי-חיים. בניגוד לכך, אין בספרות המדעית כמעט שום התייחסות לצבעי הצמחים שאינן קשורים לפריחה ולמנגנוני הרבייה. ספר זה בא לשנות את המצב, ולהעלות לסדר היום של המחקר הבוטני-אקולוגי את מנגנוני ההגנה של צמחים, הקשורים לצבעים וצורות של עלים וחלקים אחרים של הצמח.
מזה 15 שנה מפרסם פרופ' לב-ידון מאמרים בנושאים אלה והפעם כינס את רעיונותיו בספר אחד ערוך ומסודר העוסק בפנים הרבות של הנושא החל בצדדים התיאורטיים של הסוואה והתגוננות, חקיינות וצבעי אזהרה ולחצי הברירה הפועלים עליהם. בהמשך הוא דן במפורט בצורות ובצבעים של קוצים, עפצים ושרף של צמחים. הוא לא מסתפק בתיאור הצד של הצמחים במשוואה אלא דן גם בשאלת התפיסה החושית של בעלי-החיים מקבוצות שונות, בעיקר חרקים, ותופעות שונות מגוונות של חקיינות הקשורה בכך. דיון נרחב מוקדש לשאלת צבעי השלכת של העצים והשיחים רחבי העלים באזורים הממוזגים. גם זאת תופעה שרק לאחרונה מתחילה להיות מוסברת כחלק מהרשת המורכבת של תקשורת בין צמחים לבעלי-חיים הכוללת אותות מושכים ודוחים גם יחד.
הדוגמה הבולטת לדבר שכל אחד מכיר, אך אף אחד עד עכשיו, לא נתן לו את ההסבר הראוי, היא רשת הפסים הלבנים של עלי הגדילן והברקן. הרוב יודעים, מי מהתבוננות מרחוק ומי מהכרות קרובה וכואבת, שעליהם של צמחים אלה מוגנים על-ידי קוצים חדים בשוליהם. מה אם-כן הוא הגורם שהביא צמחים אלה לפתח בנוסף לקוצים את הדגם דמוי הזברה, כפי שקורא לו פרופ' לב-ידון? אחת ההשערות שהוא העלה היא שרשת הפסים הלבנים מציגה דגם הדומה לעלים שנפגעו על-ידי מנהרן, ובכך ידחו את בעלי-החיים מלאכול עלים נגועים. מאוחר יותר, הוא מספר, שהבין שהפסים הלבנים בעלים אלה, ובעלי צמחים אחרים הדומים להם, מטרתם לשמש כצבעי אזהרה לבעלי החיים בפני הקוצניות של העלים. לצבע הלבן יתרון בהיותו ניכר גם במצבים של תאורה חלשה וגם לבעלי-חיים שהם עיוורי צבעים.
פרקים רבים בספר מוקדשים לשאלת החקיינות, ההידמות של צמחים לצורות של בעלי-חיים. למשל ההידמות של דרדר הקורים וצמחים אחרים לכיסוי בקורי עכביש או טוואי, או הדמיון שבין תרמילים של מיני קטניות שונים, שבעת ההבשלה שורת הזרעים שבתוכם מקבלת צבעים בולטים, לבין זחלי פרפרים שגם להם קישוטים לאורך הגוף ועוד ועוד דוגמאות לחקיינות כזאת.
הספר כתוב בכתיבה מדעית מדויקת וכולל הפניות  למאות מאמרים ופרסומים מדעיים. הוא נועד לקהילה המדעית הבינלאומית וכתוב באנגלית משובחת. יחד עם זאת הוא יכול לעניין כל חובב צמחים ואקולוגיה ויתרונו בכך שרבות מהדוגמאות שהוא מביא הן מצומח הארץ.

S. Lev-Yadun (2016) Defensive (anti-herbivory) Coloratoin in Land Plants. Springer. 385 pp. ISBN978-3-319-42094-3
 
גינון חסכוני במים