הדפסה
חרוב מצוי

החרובה מטאריק אם חרובה –נחל באר חיל

מסלול טיול לרכב שטח   26/12/2016

נחל באר חיל, שמסלול הטיול חוצה כמה ערוצי משנה שלו  הוא אחד מחשובי הנחלים הבינוניים ברמת הנגב.  מקורותיו ברכס רמת בוקר. ערוצי המשנה הרבים הולכים ומתכנסים במורד. אל המישורים שמצפון מזרח לכביש 211 מגיעים כבר שני ערוצים עיקריים המתכנסים לערוץ בודד קרוב לשפכו אל נחל הבשור בביר תמילה.

הכביש המנדטורי נסלל בשנת 1942 על תוואי תורכי מראשית שנות המאה ה-20. הכביש חוצה בערוץ הרחב יותר את נחל באר חיל על גשר תורכי יפה, בנוי אבן, ומשופץ בבטן מודרני.

גם סוללת הרכבת התורכית שנסללה בשנת 1916 חוצה את הנחל בשני גשרים שפוצצו במלחמת העולם הראשונה. גם השרידים שנותרו, יפים להפליא באיכות הבנייה ובמראם.
המישורים הנרחבים במורד אגן הניקוז של הנחל היו מרושתים במערכות רבות של טרסות חקלאיות עתיקות. הטרסות סוקלו לערימות אבנים והשטח נטוע כיום במטעי זיתים גדולים המושקים במים מליחים מבארות מקומיות.
בשנה האחרונה (2017) נבנות באזור הישוב אשלים תחנות כוח תרמו סולאריות, ופוטו וולטאיות בשטחי ענק של אלפי דונמים. התחנה התרמו סולארית הוקמה משני עברי נחל באר חיל.
אל מסלול הטיול יורדים מכביש 40 כ- 1 ק"מ מצפון לכניסה לקיבוץ משאבי שדה. בנקודת הכניסה נראים משני עברי הכביש מתקנים ששיכים לקצ"א (קו צינור הנפט אילת – אשקלון). לאורך כל הקו, דרך שבצידה סוללת עפר שלאורכם יש לנסוע. בשני הקילומטרים הראשונים קטעי דרכים וסוללות עפר שונות. הדרך ישרה בדרך כלל ואינה מתחשבת בתנאי השטח. בכמה קטעים מצוקיים, לאורכה נצפים  שפני סלע. אל החרוב מגיעים בנ.צ. 179706/540098.

סיפור החרוב בנחל באר חיל
את סיפורו המיוחד של עץ החרוב מספר אלון גלילי איש רשות שמורות הטבע.
(שיחה עם אלון גלילי, שבת 14.4.2012. סיפור החרוב, נפט גולמי מקו ק.צ.א 1981, נובמבר או דצמבר.) ראיין אמנון (בוצי) ליבנה
כל שנה בסוף החורף, עוברים עם טרקטור ומכסים את צינור הדלק שנחשף בערוצי הנחלים כדי שלא יהיה חשוף למפגעים.
הטרקטוריסט לא היה זהיר. עם השן של הטרקטור, ניקב חור בצינור. תוך דקות, 200 מ"ק של נפט גולמי – באוויר. והכל בדיוק על העץ. העץ היה שחור כולו, זפת. הכל זלג ממנו מלמעלה למטה עד שעצרו את ההזרמה. עדיין זרמו שאריות מתוך הצינור, אך לא על העץ.
אני אז הייתי בסיירת הירוקה. הזעקתי לערוץ את כל הפקחים. אמרתי לכולם, כוננות להגיע לשדה בוקר. התקשרתי לנפתלי יפה (שלא היה קרוב  לאברהם יפה) שהיה אז מנהל מחוז דרום של ק.ק.ל, היינו מאד ידידים. אמרתי לו- אני רוצה את כל קרן קימת אצלי. נפתלי עונה, זה ערב שבת, ערב חג, אסור לנו לעבוד בשבת. אבל כל הציוד שלנו עומד לרשותך. גייסתי את כל פקחי הסיירת הירוקה מלבד הצפוניים. כולם עם הג'יפים נסעו דרך פלוגות, העמיסו את כל הציוד. בינתיים גיסנו כאן את כל התלמידים מחזור א' של בית ספר סביבתי בשדה בוקר, קצת ילדי רביבים ומשאבי שדה. באו גם הרבה מבוגרים, וכבר היה לילה.
למחרת עם אור ראשון התחלנו לעבוד.
ניסינו לעבוד עם הטרקטור, לאסוף עם הכף. ראינו שנפגעים שורשים, הפסקנו, והתחלנו לאסוף עם טוריות וסלים שהבאנו מהקרן הקיימת לעגלות. את הנגלה הראשונה והשנייה שפכנו קרוב עץ, היא שם עד היום, ערימת חומר שחור. את רוב החומר פינינו למשטח ליד הכביש. עבדנו יום שלם עד הערב. המטבח של שדה בוקר הכין לנו סנדביצ'ים. הילדים. ממחזור ח' עבדו כמו אריות. בסופו של היום גרדנו ממש בידיים עגלה ועוד עגלה, ויצרנו חורים בין השורשים. אך העץ היה שחור לגמרי.
מקורות נזעקו לעזרתנו, בסמוך עובר קו מים. הפסיקו את ההזרמה ריתכו על הקו צינור 4" עם ברז לשימושנו. נערך סיכום עם מקורות וק.צ.א שהם יממנו את כל כמות המים שבהם נשטוף את העץ. במשך חודש ימים התזנו על העץ כ-200 מ"ק כל יום. הזרם לא שטף את כל הזפת אך ירד הרבה על הקרקע שגם שם שטפנו במים.
לא האמנתי שהעץ יחיה, אך מסתבר שהוא חי. הענף הגדול ביותר שלו לכיוון מזרח, קרס כעבור שנה והעץ נותר בכשני שליש מנפחו. בשנים האחרונות מחזיקים אותו בחיים עם השקייה ממיכל של 100 ליטר פעמיים בשנה. לאחרונה התחלתי להשקות עם משאית מיכל של רשות שמורות הטבע, מידי פעם.
אספקת מים לעץ באה ממקור נוסף בלתי צפוי.
אלמונים גידלו חלקת מריחואנה הישקו אותה בעזרת צינור פלסטי שנגנב במדרשת בן גוריון. את הצינור חיברו  לנקז אויר של קו המים והישקו בלילות.
את החלקה זיהה טיס מסוק ודיווח למשטרה. כנקמה שברו האלמונים את נקז האוויר, ומים רבים זרמו באפיק הנחל והירוו את החרוב.
צמרת עץ החרוב  נראית גם בנסיעה על כביש 40 הקרוב לדרך. ניתן להחנות  כל רכב במרחק מה מהכביש ולרדת ברגל אל העץ.
 הדרך משמשת גם כנתיב אופני שטח ואופנועים. המבקרים בצילו של העץ אינם מקפידים על ניקיון המקום וניתן לראות בשטח  בקבוקים ולכלוך אחר.
מתקרבים לאגן הניקוז של נחל בוקר כאן מצפה הפתעה- ריכוז של אבן חול במקום בלתי צפוי. בנ.צ. 178999/537459 עוזבים את ציר הנפט מזרחה. במקום פתח בסוללה  (כעזר להתמצאות, עמוד חשמל ולצידו קובית בטון גדולה או חדרון). בדרך הסתעפות. בוחרים בדרך המזרחית, ועולים לגבעת צור חומה. לאחר כמה מאות מטרים מגיעים למחצבת חרסיות נטושה. החציבה חשפה שכבת אבן חול צבעונית באורך כ-עשרים מטר.
חוזרים לציר הנפט. בנ.צ. 170978/535430  חורשת ק.ק.ל והסתעפות דרכים. כאן נוטשים את ציר הנפט. ובוחרים בשתי אפשרויות להמשך.
אפשרות א' באזור שני ריכוזי חלמוניות בשמורת "חלמוניות רכס בוקר". באם אנו בתקופת פריחת החלמוניות, תחילת אוקטובר – אמצע נובמבר לערך, נבחר באפשרות זו. בשמורה שני ריכוזים. נחצה את כביש 40 לכיוון דרום מערב. יש לחצות את אפיק נחל בוקר, בסמוך לשתי חוות בודדים. דרכים אחדות חוצות את האפיק הלא עמוק. נכוון את דרכנו לעבר הריכוז הדרומי יותר כ- שני ק"מ מכביש 40. לאחר חציית הנחל נצפה לדרום מערב. שתי דרכים ברורות עולות מולנו במעלה רכס. בתחתיתן נראית צמרת עץ שיטה בודד. אל עץ זה יש להגיע, לחניון מוסדר, ולמסלול הטיפוס אל ריכוז החלמוניות היפה.
השמורה מסומנת במפת טיולים וסימון שבילים מספר 15.

כתב וצילם : אמנון ( בצי ליבנה)

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים